לפני שממשיכים הפוסט נשען על פרק 2, "מה זה תשואה ואיך מחשבים אותה נכון?", ועל פרק 3, "ריבית דריבית: למה כל שנה שמחכים עולה לך כסף?". שם הסברתי איך קוראים תשואה ואיך הכסף גדל עם השנים.
אותו סל קניות שעלה לך 1,000 שקל לפני עשר שנים עולה היום יותר. בהנחה להמחשה של 3% אינפלציה בשנה, בערך 1,340. וכסף שעומד בחשבון בלי ריבית נשאר 1,000. כל הדוגמאות בפוסט הן להמחשה, עם אינפלציה של 3%, אלא אם כתוב אחרת.
איך מודדים אינפלציה בישראל
בישראל מודדים אינפלציה עם מדד המחירים לצרכן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד עוקב אחרי המחיר של סל קבוע של מוצרים ושירותים, ולכן השינוי בו משקף שינוי במחירים בלבד. האינפלציה השנתית היא השינוי של המדד לעומת אותו חודש בשנה שעברה.
לבנק ישראל יש יעד יציבות מחירים: אינפלציה שנתית בין 1% ל-3%. הממשלה קובעת אותו, והבנק מחויב על פי חוק לחתור אליו. בנובמבר 2024 פרסם הבנק מסקנות מבחינה מחודשת של היעד, והחליט להשאיר אותו כמו שהוא.
המספרים עצמם משתנים. לפי הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן עלה ב-2025 ב-2.6%, ובספטמבר 2026 האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה על 1.6% (פורסם ב-15.10.2026). המדד מתפרסם בדרך כלל ב-15 לחודש, ולכן בדוק את המספר העדכני בלמ"ס.
כוח קנייה: למה כסף שעומד בצד נשחק
כוח קנייה הוא כמה מוצרים אפשר לקנות בסכום מסוים. נניח 100,000 שקל בחשבון שלא מרוויח ריבית, ואינפלציה של 3% בשנה, להמחשה. אחרי עשר שנים הסכום הזה קונה כמו 74,000 שקל של היום. אחרי 20 שנה, כמו 55,000. אחרי 30, כמו 41,000.
ומהצד השני: כדי לשמור על אותו כוח קנייה אחרי 20 שנה, צריך בערך 180,000 שקל במקום 100,000. בעמוד הפרק יש מחשבון שבו אפשר לשנות את הסכום, את מספר השנים ואת האינפלציה, ולראות שני עמודים: כמה שקלים יש, וכמה הם שווים בכסף של היום.
נומינלי וריאלי
תשואה נומינלית אומרת כמה שקלים נוספו. תשואה ריאלית אומרת כמה אפשר לקנות בהם. הכלל הפשוט: תשואה פחות אינפלציה. כשהכסף גדל ב-5% והמחירים עולים ב-3%, התשואה הריאלית היא בערך 2% (המספר המדויק 1.94%).
עם אינפלציה של 3%, להמחשה: כסף שעומד בלי ריבית מאבד בערך 3% בשנה מכוח הקנייה. תשואה של 2% עדיין מפסידה, בערך אחוז. 3% שומרת על המקום. ורק מעל 3% מתחילים להרוויח בכוח קנייה. ולאורך זמן זה מצטבר: 100,000 שקל בתשואה של 2% יקנו אחרי 20 שנה כמו 82,000 של היום, ובתשואה של 6% כמו 178,000.
איך קוראים תחזית בדוח
בתחזית לפנסיה או לחיסכון כדאי לשאול שתי שאלות. הראשונה: בכסף של מתי? אם כתוב "בערכי היום" או "במונחים ריאליים", זה כמה הסכום שווה במחירים של היום. אם כתוב "בערכים נומינליים", אלה שקלים של העתיד. השנייה: איזו תשואה הניחו? תחזית נשענת על הנחה. הנחה אחרת, מספר אחר.
בקרנות פנסיה חדשות, לפי ההוראות של רשות שוק ההון להצגת הקצבה הצפויה בדוח השנתי, הקצבה הצפויה מוצגת בכוח הקנייה של היום. ההנחות עצמן, כמו התשואה שהניחו ושיעור דמי הניהול, מופיעות בדוח, ולכן כדאי לקרוא אותן לפני שמסתמכים על המספר.
ולמה הפער בין שני מספרים לא אומר שטעו? בדוגמה להמחשה, נועה מפקידה 500 שקל בחודש מגיל 25 עד גיל 67, בתשואה נומינלית של 6%. בגיל 67 יהיו לה כ-1.08 מיליון שקל. באינפלציה של 3%, הסכום הזה יקנה בערך כמו 313,000 שקל של היום. שני מספרים לאותו חיסכון, ושניהם נכונים. ההבדל הוא באיזה כסף הם כתובים.
אשליית הכסף
בשנת 1997 פרסמו אלדר שפיר, פיטר דיימונד ועמוס טברסקי מאמר בשם "אשליית הכסף" ב-Quarterly Journal of Economics. הם סקרו שאלות על תגובות של אנשים לשינויים במחירים ובאינפלציה, והציעו שאנשים חושבים על עסקאות גם בערכים נומינליים וגם בערכים ריאליים, ושהאינטראקציה ביניהם יוצרת הטיה להערכה נומינלית. המשמעות לחוסך: מספר גדול של שקלים נראה טוב, גם כשכוח הקנייה שלו קטן.
מס על ריבית בפיקדון
בפיקדון שקלי רגיל, לא צמוד למדד, המס מחושב על כל הריבית, גם על החלק שרק כיסה את עליית המחירים. במדריך של רשות המסים זה כתוב במפורש: בפיקדון לא צמוד ההכנסה מריבית חייבת במס "ללא התחשבות במדד". בפיקדון צמוד למדד, לעומת זאת, הפרשי ההצמדה פטורים, והמס הוא רק על הריבית. הבסיס בחוק הוא סעיף 125ג לפקודת מס הכנסה.
נכון ל-2026, לפי רשות המסים: בפיקדון לא צמוד המס הוא 15% מהריבית, ובפיקדון צמוד עד 25% מהריבית בלבד. מגיל 60 יש כללים אחרים. בדוגמה להמחשה, 100,000 שקל בריבית של 4% ואינפלציה של 3%: ריבית של 4,000 שקל, מתוכם 3,000 רק שמרו על כוח הקנייה. 15% מ-4,000 זה 600 שקל, בערך 60% מהרווח שמעבר לאינפלציה. אין כאן המלצה על סוג פיקדון. רק כדאי לדעת על מה משלמים.
איפה בודקים: האישור השנתי מהבנק על ניכוי מס במקור, טופס 867, מראה את הריבית ואת המס שנוכה. בפרטי הפיקדון כתוב אם הוא צמוד או לא צמוד.
מקורות: רשות המסים, מדריך למיסוי הכנסות מפיקדונות ומתוכניות חיסכון · פקודת מס הכנסה, סעיף 125ג (ויקיטקסט)
הטעות שרואים בשטח
הטעות הנפוצה היא להשוות מספרים שנראים שונים ואולי אינם. פיקדון של 4% מול תשואה של 1% בדוח של קרן נראה כמו פער ענק. אבל ה-4% נומינליים, כמה שקלים נוספו, וה-1% ריאלי, כמה נוסף מעבר לאינפלציה. באינפלציה של 3%, להמחשה, 1% ריאלי הוא בערך 4% נומינלי. לפני שמשווים, מתרגמים לאותה שפה. הטעות השנייה היא להסתכל על סכום עתידי ולשכוח שהוא כתוב בכסף של אז.
מה שכתוב כאן כללי. במקרה שלך יכולים להיות פרטים שמשנים את התמונה.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין תשואה נומינלית לתשואה ריאלית? תשואה נומינלית היא כמה שקלים נוספו לכסף. תשואה ריאלית היא כמה אפשר לקנות בהם אחרי עליית המחירים. כלל פשוט: תשואה פחות אינפלציה. כשהכסף גדל ב-5% והמחירים עולים ב-3%, התשואה הריאלית היא בערך 2%.
מה זה "בערכי היום" בדוח? זה סכום עתידי שמוצג בכוח הקנייה של היום. אם כתוב "בערכים נומינליים", הסכום הוא בשקלים של העתיד, ולכן הוא נראה גדול יותר.
למה שני מספרים בדוח שונים מאוד זה מזה? לפעמים אחד כתוב בערכים נומינליים והשני בערכי היום. ככל שיש יותר שנים ואינפלציה גבוהה יותר, הפער ביניהם גדל. תבדוק קודם באיזה כסף כל מספר כתוב.
על מה משלמים מס בפיקדון שקלי לא צמוד? על כל הריבית, כולל החלק שרק כיסה את עליית המחירים. בפיקדון צמוד למדד הפרשי ההצמדה פטורים והמס הוא על הריבית בלבד. את הריבית ואת המס שנוכה רואים בטופס 867 מהבנק.
כמה אינפלציה יש היום? המספר משתנה כל חודש. הלמ"ס מפרסמת אותו בדרך כלל ב-15 לחודש. בספטמבר 2026 האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים הייתה 1.6%.
הצעד שלך
תפתח את הדוח השנתי של הפנסיה, תמצא את הסכום הצפוי ותבדוק מה כתוב לידו: בערכי היום, או נומינלי. ואם יש לך חבר שמסתכל על סכום עתידי בדוח ולא יודע בכסף של מתי הוא, תשלח לו את הפוסט הזה.
מקורות: - הלמ"ס: מדד המחירים לצרכן בספטמבר 2026 (הודעה לתקשורת, 15.10.2026) - הלמ"ס: מדד המחירים לצרכן בדצמבר 2025 וסיכום שנת 2025 - הלמ"ס: Israel in Figures 2022, הסבר על מדדי המחירים - בנק ישראל: מדדי מחירים - בנק ישראל: מסגרת המדיניות המוניטרית ויעד האינפלציה - בנק ישראל: דוח ומסקנות מתהליך בחינת יעד האינפלציה, נובמבר 2024 - Shafir, Diamond & Tversky (1997), Money Illusion, Quarterly Journal of Economics - רשות המסים: מדריך למיסוי הכנסות מפיקדונות ומתוכניות חיסכון - פקודת מס הכנסה, סעיף 125ג (ויקיטקסט) - פרישה: תחזית פנסיה לעמית בקרן פנסיה חדשה, לפי חוזר גופים מוסדיים 2020-9-22