ריבית דריבית: למה כל שנה שמחכים עולה לך כסף?

לפני שממשיכים הפוסט הזה נשען על פרק 2, "מה זה תשואה ואיך מחשבים אותה נכון?". שם הסברתי מה זו תשואה ואיך קוראים אותה.

אני שומע לא מעט את המשפט "אתחיל לחסוך אחר כך". הוא נשמע הגיוני, במיוחד בגיל 25. אז הנה החשבון שמאחוריו.

ריבית פשוטה מול ריבית דריבית

בריבית פשוטה מקבלים ריבית רק על הסכום המקורי. בריבית דריבית מקבלים ריבית גם על הריבית שהצטברה.

דוגמה להמחשה, עם תשואה הנחתית של 6% בשנה: מפקידים 10,000 שקל. בשנה הראשונה הרווח הוא 600 שקל. בשנה השנייה הרווח הוא 6% מ-10,600, כלומר 636 שקל. ה-36 הנוספים הם ריבית על הריבית. בשנה העשירית הרווח כבר 1,014 שקל, ויותר מ-400 מתוכם הם ריבית על ריבית.

אחרי 30 שנה ההבדל בולט: ריבית פשוטה מביאה את ה-10,000 ל-28,000 שקל, וריבית דריבית לכ-57,400 שקל. אותו סכום ואותו אחוז, וכמעט פי שניים.

למה קשה לנו להרגיש את זה

ב-2011 פרסמו קרייג מקנזי ומייקל לירש סדרת ניסויים ב-Journal of Marketing Research. הם ביקשו מהמשתתפים להעריך כמה יצטבר בחיסכון חודשי לאורך שנים. בממוצע, 90% מהמשתתפים העריכו בחסר, והניחוש החציוני גדל בקו ישר. באחת השאלות, חיסכון של 400 דולר בחודש בתשואה של 10% לאורך 40 שנה, הניחוש החציוני היה 200 אלף דולר, והתשובה הנכונה כ-2.3 מיליון.

ומה שמשנה את ההחלטות: מי שחושב בקו ישר מעריך בחסר גם את המחיר של לחכות, ולכן הדחייה נראית לו זולה. החוקרים מצאו גם שכשמדגישים לאנשים איך החיסכון גדל לאורך השנים, המוטיבציה שלהם לחסוך עולה. הסכום החודשי שהם אמרו שיחסכו לא השתנה באופן מובהק. ומעניין שגם מי שידע מה זו ריבית דריבית טעה כמו כולם. מחקר אחר, של סטנגו וזינמן מ-2009, קרא לנטייה הזאת "הטיית הצמיחה המעריכית".

כלל 72

דרך מהירה להעריך דריבית בראש: מחלקים 72 בתשואה השנתית, והתוצאה היא בערך מספר השנים עד שהכסף מכפיל את עצמו. ב-6% זה בערך 12 שנים. ב-3% בערך 24, ב-9% בערך 8.

זה קירוב. ב-6% החישוב המדויק יוצא 11.9 שנים, כך שהכלל קרוב מאוד. בתשואות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד הסטייה גדלה, אבל להערכה מהירה זה מספיק.

כמה עולות חמש שנים של המתנה

דוגמה להמחשה. נועה מתחילה להפקיד 500 שקל בחודש בגיל 25. עומר מתחיל באותו סכום בגיל 30. שניהם ממשיכים עד גיל 67, באותה תשואה הנחתית של 6% בשנה.

נועה מגיעה לכ-1.08 מיליון שקל. עומר מגיע לכ-784 אלף. עומר הפקיד 30,000 שקל פחות, ויש לו כ-300,000 שקל פחות. חמש השנים שחסרות לו נחסרות בפועל מהסוף, מהשנים שבהן הסכום כבר גדול.

ואם עומר רוצה להשלים? כדי להגיע לסכום של נועה, מי שמתחיל בגיל 30 צריך להפקיד כ-690 שקל בחודש, מגיל 35 כ-970, ומגיל 40 כ-1,380. קרוב לפי שלושה.

כל המספרים האלה נומינליים, לפני אינפלציה, דמי ניהול ומס. על אינפלציה יש פרק 4. בעמוד הפרק יש גרף שבו אפשר לשנות את הסכום, את מספר השנים ואת התשואה ההנחתית, ולראות את מחיר ההמתנה במספרים שלך.

דריבית עובדת גם נגדך

דמי ניהול מהצבירה נגבים כל שנה מכל הסכום שצברת, כולל הרווחים, ולכן גם הם מצטברים. רשות שוק ההון כותבת שלהנחה בדמי הניהול יש השפעה משמעותית על הקצבה. נכון ל-2026, התקרה בתקנות בקרן פנסיה מקיפה היא 0.5% מהצבירה ו-6% מההפקדות. על איך משווים דמי ניהול יש פרק 5.

הצד השני הוא חוב. במינוס בעו"ש הריבית נצברת על היתרה ונגבית בדרך כלל אחת לרבעון, ומאותו רגע משלמים ריבית גם עליה. על יציאה ממינוס ועל העלות של הלוואות יש פרקים 11 ו-12.

איפה הזמן כבר עובד בשבילך

אם אתה שכיר, יש לך כבר שני מקומות כאלה. הראשון הוא הפנסיה, שבה ההפקדות נשארות עד גיל הפרישה. יש עליה פרק 39. השני הוא קרן השתלמות, למי שיש. לפי כל זכות, אפשר למשוך ממנה בכל גיל ולכל מטרה אחרי 6 שנים מתחילת ההפקדות. עליה יהיה פרק 53.

ומה שבדרך כלל לא מספרים: אחרי שש שנים לא חייבים למשוך. כל זכות כותבת ש"ניתן למשוך את כל הסכום שנחסך במועד שצוין, או במועד מאוחר יותר", והפטור ממס על הרווחים נשאר. ניתוח המדיניות של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר (אוקטובר 2025) מתאר את אותה הטבה: פטור ממס רווחי הון על הרווחים הריאליים אחרי 6 שנות ותק בקרן. הפטור חל על ההפקדות שבתוך התקרה. לשכיר, נכון ל-2026, זו תקרת שכר של 15,712 ₪ בחודש (188,544 ₪ בשנה), ולעצמאי תקרת הפקדה של 20,566 ₪ בשנה, לפי כל זכות. על הרווחים מהפקדות שמעל התקרה משלמים מס רווחי הון. מי שמושך רק כי הגיע התאריך, עוצר את הדריבית הפטורה. איפה בודקים: באזור האישי באתר הקרן, מתי היא נזילה והאם ההפקדות בתוך התקרה.

הטעות שאני רואה בשטח היא לחכות לרגע שבו "יהיה יותר". המשכורת עולה, ההוצאות עולות איתה, והשנים הראשונות עוברות. גם סכום קטן, שמתחיל מוקדם, מרוויח את השנים האלה.

מה שכתוב כאן כללי. במקרה שלך יכולים להיות פרטים שמשנים את התמונה.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין ריבית פשוטה לריבית דריבית? בריבית פשוטה מקבלים ריבית רק על הסכום המקורי. בריבית דריבית מקבלים ריבית גם על הריבית שהצטברה, ולכן הסכום גדל מהר יותר ככל שעובר הזמן.

מה זה כלל 72? קירוב מהיר: מחלקים 72 בתשואה השנתית ומקבלים בערך את מספר השנים עד שהכסף מכפיל את עצמו. ב-6% זה כ-12 שנים, ובחישוב מדויק 11.9.

אם אתחיל מאוחר, אפשר להשלים עם הפקדה גדולה יותר? אפשר לצמצם את הפער, אבל זה דורש הרבה יותר מהכפלה. בדוגמה להמחשה, מי שמתחיל בגיל 40 במקום 25 צריך קרוב לפי שלושה בחודש כדי להגיע לאותו סכום בגיל 67.

חייבים למשוך קרן השתלמות כשהיא נזילה? לא. אחרי שש שנים אפשר למשוך, ואפשר גם להשאיר את הכסף בקרן. הרווחים על ההפקדות שבתוך התקרה נשארים פטורים ממס רווחי הון גם אם מושכים מאוחר יותר.

האם ריבית דריבית קיימת גם בחובות? כן. ריבית שנגבית ונכנסת לחוב הופכת לחלק ממנו, ובפעם הבאה משלמים ריבית גם עליה. כך זה עובד במינוס בעו"ש.

הצעד שלך

תיכנס לגרף בעמוד הפרק, תשים את הסכום שאתה יכול להפקיד כל חודש, ותראה כמה עולות לך חמש שנים של המתנה. ואם יש לך חבר בן 25 שאומר "אתחיל לחסוך אחר כך", תשלח לו את הפוסט הזה.

מקורות: - McKenzie & Liersch (2011), Misunderstanding Savings Growth, Journal of Marketing Research - Russell Sage Foundation: Compound Interest and Retirement Savings Behavior - Stango & Zinman (2009), Exponential Growth Bias and Household Finance - Investor.gov (SEC): What is compound interest? Rule of 72 - כל זכות: דמי ניהול חשבון ביטוח פנסיוני - רשות שוק ההון: מיהן הקרנות הנבחרות - כל זכות: קרן השתלמות - משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי: ניתוח מדיניות, הטבת המס בקרן השתלמות (אוקטובר 2025) - בנק ישראל: ריבית נומינלית ואפקטיבית