המספרים בפוסט מופיעים עם תאריך ומקור.
כמה זה נפוץ
לפי הדוח השנתי של מערך הסייבר הלאומי לשנת 2025 (פורסם בפברואר 2026), התקבלו במרכז 119 של המערך כ-26.5 אלף דיווחים על אירועי סייבר, עלייה של 55% לעומת 2024. הסוג הנפוץ ביותר היה פישינג. לפי הודעה נפרדת של המערך מ-19.2.2026, הוא סיכל 31,657 מתקפות פישינג במהלך 2025, ואלה כוונו בעיקר להתחזות לתשתיות לאומיות, לשירותים ציבוריים, לבנקים ולחברות כרטיסי אשראי.
שלושת הסימנים
פנו אליכם. שיחה או הודעה שלא יזמתם. לפי מערך הסייבר, מתחזים יודעים לזייף את המספר או השם שמופיעים על הצג, ולכן זיהוי השיחה לבדו לא מוכיח דבר.
לחץ. זמן ("החשבון ייחסם תוך שעה"), פחד ("אם תנתק ייגרם נזק") או חמדנות (פרס, זכייה, השקעה עם תשואה גבוהה). בנק ישראל מונה את יצירת תחושת הדחיפות והלחץ בין סימני ההנדסה החברתית, ומציין גם הבטחה לקבלת כספים או להשקעה אטרקטיבית.
הבקשה. קוד שקיבלתם בהודעה, סיסמה או פרטי כרטיס; העברת כסף ל"חשבון בטוח"; או התקנת אפליקציה, לחיצה על קישור, שיתוף מסך או מתן גישה לטלפון או למחשב. מערך הסייבר מגדיר בקשה להתקין אפליקציה, ללחוץ על קישור או לתת גישה לטלפון כסימן אזהרה ברור.
הכלל: מנתקים ומתקשרים בעצמכם
בנק ישראל ממליץ למסור פרטי זיהוי רק אחרי שיחה חוזרת למוקד הבנק, במספר שמצאתם בעצמכם באתר הבנק, ולא להתחבר לחשבון מתוך הודעה. מערך הסייבר ממליץ לנתק ולחייג למספר שמופיע באתר הרשמי, באפליקציה או בפרסומים הרשמיים. רשות המסים מזכירה שכל קישור שלא מסתיים ב-gov.il אינו קישור מטעמה.
בשם מי מתקשרים
בנקים וחברות כרטיסי אשראי, בנק ישראל, המשטרה, ביטוח לאומי, רשות המסים, חברות שירות, ובני משפחה ("אמא, החלפתי מספר"). רשות ניירות ערך מזהירה מפני מתחזים ל"מומחי השקעות" שמפנים לקבוצות וואטסאפ או טלגרם ומציגים תשואות לא הגיוניות, וממליצה לבדוק אם לגורם יש רישיון במרשם של הרשות. רשות שוק ההון מזהירה מפני מתחזים לגופים מפוקחים שמציעים לאתר כספים אבודים או למשוך כספי פנסיה תמורת עמלה מראש, ומזכירה שבאתר הר הכסף אפשר לברר בחינם היכן מנוהלים כספים על שמכם.
מה עושים בדקה הראשונה אחרי שנפלתם
- פונים מיד לבנק או לחברת האשראי, למספר הרשמי, ומבקשים לעצור פעולות חשודות ולחסום את אמצעי התשלום.
- מחליפים סיסמאות לחשבונות חשובים. אם התקנתם אפליקציה בעקבות השיחה, מסירים אותה ופונים לקבלת סיוע.
- שומרים צילומי מסך, מספרי טלפון, הודעות וקישורים.
- מגישים תלונה במשטרה. אם זה קורה עכשיו, למשל שליח בדרך לקחת כסף או חפצי ערך, מחייגים 100.
- מדווחים למערך הסייבר הלאומי ב-119. לפי המערך, הדיווח משמש כדי להזהיר אחרים.
החוק מגביל את האחריות שלכם
לפי סעיף 24 לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, מי שמסר לבנק או לחברת האשראי הודעה על גניבה, אבדן או שימוש לרעה באמצעי התשלום לא יהיה אחראי לשימוש לרעה שנעשה אחרי ההודעה. על שימוש שנעשה לפני ההודעה, האחריות מוגבלת לסכום הנמוך מבין סכום הפעולות בפועל לבין 75 ₪ ועוד 30 ₪ לכל יום מהיום שבו נודע לכם ועד ההודעה; ואם הודעתם בתוך 30 יום מהשימוש הראשון, לא יותר מ-450 ₪ (הסכומים כפי שמופיעים בחוק, נכון לאוקטובר 2026). יש חריגים: למשל, מי שהעמיד בעצמו לרשות אחר את "הרכיב החיוני" של אמצעי התשלום, כלשון החוק, וגם על החריג הזה חלים סייגים.
ומה לגבי מי שמסר קוד למי שהתחזה לבנק? לפי חוות דעת של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים (ספטמבר 2021), נסיבות שבהן לקוח מסר את הפרטים למי שהתחזה לנותן שירותי התשלום שלו אינן נכללות בחריג, והלקוח זכאי להסדר האחריות שבסעיף 24, כולל האחריות המוגבלת. זו עמדת משרד המשפטים בחוות דעת, לא פסק דין. החוק עוסק בשימוש לרעה, כלומר שימוש של מי שאינו זכאי לכך. העברה שביצעתם בעצמכם היא מקרה אחר, ובכל מקרה פונים לבנק מיד.
מה עושים: מודיעים מיד לבנק או לחברת האשראי. אם הבקשה להשבה נדחתה, אפשר לפנות ליחידת פניות הציבור של הבנק, ואחר כך לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
מוקד הונאות אנושי, 24/7
הוראת ניהול בנקאי תקין 426 של בנק ישראל, בתוקף מ-31.5.2026, מחייבת כל תאגיד בנקאי לתת מענה טלפוני אנושי ומקצועי בנושא חשש להונאות בשירותי תשלום, באופן רציף, בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע, כולל שבת. ככלל, משך ההמתנה לנציג לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה (עם חריגים שנקבעו בהוראה). בנק ישראל מסביר שחלק מניסיונות ההונאה מתבצעים בשעות הלילה המאוחרות ובשעות המנוחה השבועית.
מה עושים: שומרים מראש בטלפון את המספר של מוקד ההונאות של הבנק ושל חברת האשראי. רשימת המוקדים מפורסמת באתר בנק ישראל, בעמוד "מוקדים בנקאיים לדיווח על הונאה".
איך מגינים על ההורים
מערך הסייבר ממליץ לדבר מראש עם ההורים, הסבים והסבתות, ולקבוע כלל משפחתי פשוט: לא פועלים מתוך לחץ, מנתקים ומתקשרים לבן משפחה במספר המוכר. עוד המלצות שלו: פתק ליד הטלפון עם שלושה כללים (לא מוסרים קוד; לא מתקינים אפליקציה ולא לוחצים על קישור; מנתקים ומתקשרים לבן משפחה), ומילת קוד משפחתית למצבי חירום, כי קול מוכר יכול להיות מזויף בעזרת בינה מלאכותית. מי שמלאו לו 65 ונפגע מעושק או מניצול כלכלי יכול לפנות לסיוע המשפטי של משרד המשפטים (טלפון 6405*). בהליכים שמנויים בחוק לבני 65 ומעלה אין מבחן הכנסה, והזכאות נבדקת לפי סוג ההליך.
הטעות שרואים בשטח
מתביישים ומחכים. כל שעה שעוברת עד ההודעה לבנק היא עוד זמן שבו אפשר להשתמש בפרטים, ולפי החוק גם האחריות על מה שקרה לפני ההודעה עלולה לגדול עם הימים. מערך הסייבר כותב: חשוב לפעול מהר, בלי להתבייש.
מה שכתוב כאן כללי. במקרה שלכם יכולים להיות פרטים שמשנים את התמונה.
נסה בעצמך
בעמוד הפרק יש בדיקה קצרה, "שיחה חשודה?": שלושה מתגים, אחד לכל סימן, ותשובה במשפט אחד. היא לא מחליטה בשבילכם. היא מזכירה שגם סימן אחד מספיק כדי לנתק ולהתקשר בעצמכם.
שאלות נפוצות
הבנק יכול להתקשר אליי ולבקש קוד שקיבלתי ב-SMS? לפי בנק ישראל, הבנק או חברת האשראי לא יבקשו את פרטי הקוד בשיחה שהלקוח לא יזם. ובכל ספק, מנתקים ומתקשרים בעצמכם למספר הרשמי.
המספר על הצג הוא המספר של הבנק. זה לא מספיק? לא. לפי מערך הסייבר, אפשר לזייף את המספר שמופיע על הצג.
מסרתי קוד למי שהתחזה לבנק. אני אחראי על כל הכסף? לא בהכרח. לפי חוק שירותי תשלום, אחרי ההודעה לבנק אינכם אחראים לשימוש לרעה, ולפני ההודעה האחריות מוגבלת. לפי חוות דעת של משרד המשפטים, זה יכול לחול גם כשמסרתם פרטים למי שהתחזה לבנק. הודיעו מיד.
העברתי כסף בעצמי ל"חשבון מאובטח". מה עכשיו? פונים מיד למוקד ההונאות של הבנק, למספר הרשמי, ומבקשים לנסות לעצור את ההעברה. מגישים תלונה במשטרה. ההגנה של סעיף 24 עוסקת בשימוש לרעה של אחר באמצעי התשלום, ולכן מקרה כזה נבחן אחרת.
יש לבנק מוקד הונאות גם בלילה? לפי הוראה 426 של בנק ישראל, מ-31.5.2026 כל בנק חייב מענה טלפוני אנושי בנושא הונאות, 24/7.
לאן מדווחים? לבנק או לחברת האשראי, למשטרה (100 בזמן אמת), ולמערך הסייבר הלאומי ב-119.
הצעד שלך
היום, שמרו בטלפון את המספר של מוקד ההונאות של הבנק שלכם ושל חברת האשראי, מגב הכרטיס או מהאתר הרשמי. ואם יש לכם הורה, סבא או סבתא, שלחו להם את הפוסט הזה. או עדיף, התקשרו וספרו להם על הכלל.
מקורות: - מערך הסייבר הלאומי: הדו"ח השנתי לשנת 2025 (הודעה, 25.2.2026) - מערך הסייבר הלאומי: סיכום שנה 2025 (PDF) - מערך הסייבר הלאומי: Over 31,000 Phishing Attacks Intercepted in 2025 (19.2.2026) - מערך הסייבר הלאומי: הונאות טלפוניות, אל תענו! - מערך הסייבר הלאומי: עוצרים. מנתקים. מאמתים. (8.7.2026) - בנק ישראל: אזהרה לציבור מפני הונאות על ידי התחזות - בנק ישראל: הנדסה חברתית - בנק ישראל: פישינג (דיוג) - בנק ישראל: ההנחיה הסופית בדבר מענה טלפוני אנושי בנושא הונאות (הודעה, 30.11.2025) - בנק ישראל: הוראת ניהול בנקאי תקין 426 (PDF) - בנק ישראל: מוקדים בנקאיים לדיווח על הונאה - חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (נבו) - כל זכות: ביטול עסקאות וחיובים שנעשו תוך שימוש לרעה באמצעי תשלום - משרד המשפטים: חוות דעת בעניין סעיף 24 לחוק שירותי תשלום (PDF, 30.9.2021) - רשות המסים: אזהרת הונאה בשם רשות המסים - רשות ניירות ערך: אזהרה לציבור, התחזות והפניה לקבוצות שיתוף מסרים (PDF, 2025) - רשות שוק ההון: אזהרה לציבור, תופעת התחזות לגופים מפוקחים (5.5.2025) - כל זכות: סיוע משפטי חינם מטעם משרד המשפטים