לפני שממשיכים הפוסט נשען על פרק 1, "השקל הבא שלך - באיזה סדר מסדרים את הכסף?", ומתחבר לפרק 8, "כרית ביטחון".
כל הדוגמאות המספריות בפוסט הן להמחשה.
הדלי עם החורים
כל חודש נשפכת לדלי משכורת, ובדלי יש חורים. חלקם גדולים ורואים אותם, כמו שכר הדירה. חלקם קטנים ומטפטפים בשקט, כמו מנוי של 49.90 ₪. לפני שמנסים להכניס יותר, בודקים איפה דולף.
למה המקרר מתרוקן לפני סוף החודש
המשכורת נכנסת בתחילת החודש והיתרה בעו"ש קופצת. כמה ימים אחרי יורד חיוב כרטיס האשראי, ביום קבוע שהלקוח בחר (למשל ב-2 או ב-10 לחודש), ואיתו כל הקניות של החודש הקודם בחיוב אחד. אחריו יוצאות הוראות הקבע. חשבון החשמל לצרכן ביתי נשלח כברירת מחדל פעם בחודשיים, ואפשר לבקש לעבור לחשבון חודשי. התוצאה: רוב הכסף יוצא בתחילת החודש, ורואים רק מה שנשאר.
ארבעת החורים
הוצאות קבועות שלא רואים. ארנונה, ועד בית, גן וחוגים, ביטוחים, והוראות קבע ישנות לשירותים שכבר לא בשימוש. הן נוחות, ולכן לא בודקים אותן.
תשלומים. להמחשה, בלי ריבית: מקרר ב-2,400 ₪ בשישה תשלומים הוא 400 ₪ בכל חיוב, חצי שנה. בחודש הקנייה לא מרגישים כלום. כמה עסקאות כאלה יחד הן חלק גדול מהמשכורת שכבר הוצאה לפני שהגיעה. על תשלומים, קרדיט והלוואות יש פרק נפרד (פרק 12).
מנויים. 49.90 ₪ בחודש הם 598.80 ₪ בשנה, כמעט 600 ₪. שלושה מנויים כאלה הם כמעט 1,800 ₪ בשנה.
הוצאות של פעם בשנה. טסט, ביטוח רכב, מתנות לחגים, קייטנה. הן לא שייכות לאף חודש "רגיל", ולכן מפתיעות כל פעם.
הוראת קבע מבטלים גם דרך הבנק
לפי הוראת ניהול בנקאי תקין 439 של בנק ישראל ("חיובים על פי הרשאה"), לקוח רשאי לבטל הרשאה לחיוב חשבון (הוראת קבע) בכל עת, בהודעה לבנק, והביטול נכנס לתוקף יום עסקים אחרי מתן ההודעה. אם הבנק חייב את החשבון אחרי הביטול, הוא משיב את הסכום. באותה הוראה: הבנק חייב לאפשר ללקוח לקבל בכל עת "דוח הרשאות לחיוב חשבון" מעודכן, וחיוב מסוים אפשר לבקש לבטל בהודעה לבנק עד 3 ימי עסקים אחרי מועד החיוב. גם חוק שירותי תשלום (סעיף 34, "ביטול הרשאה לחיוב בידי המשלם") קובע שהביטול מטופל לא יאוחר מיום עסקים אחד מקבלת ההודעה. ואותו סעיף, בסעיף קטן (ג), קובע שהרשאה לחיוב שלא נעשה בה שימוש 24 חודשים, מיום אישור ההרשאה או מהחיוב האחרון לפיה (המאוחר מביניהם), כבר לא תקפה, והבנק מודיע על כך ללקוח ולבית העסק.
שימו לב: ביטול ההרשאה בבנק עוצר את המשיכה מהחשבון, אבל לא מסיים חוזה עם בית העסק. אם יש חוזה, מודיעים גם לעסק. ייתכנו עמלות לפי תעריפון הבנק; את התעריפון העדכני מפרסם כל בנק באתר שלו.
מה עושים: מבקשים את דוח ההרשאות באתר הבנק או בסניף, ועוברים עליו שורה שורה. ההוראה לא חלה על הוראת קבע בכרטיס אשראי, ולכן מנוי שיורד מהכרטיס לא יופיע בדוח. אותו מחפשים בפירוט החיובים של הכרטיס.
מנוי מותר לסיים בטלפון או במייל
לפי חוק הגנת הצרכן (סעיף 13ד), עסקה מתמשכת, כמו מנוי לחדר כושר, לעיתון, לאינטרנט או לטלוויזיה, אפשר לבטל בהודעה בעל פה (בטלפון או בבית העסק), בדואר רשום, בדואר אלקטרוני או בפקס. בעסקה שאפשר לבצע דרך אתר העסק, צריך לאפשר גם ביטול דרך האתר, בקישור בולט בדף הראשי. העסק חייב להפסיק לחייב תוך 3 ימי עסקים מההודעה, או תוך 6 ימי עסקים אם נשלחה בדואר רשום. עסק שממשיך לחייב אחרי המועד חשוף לתביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק של עד 10,000 ₪, לפי כל זכות והמועצה הישראלית לצרכנות.
שתי אותיות קטנות: הביטול נעשה לפי תנאי החוזה, ואם סוכמו מראש דמי ביטול סבירים, הם עלולים לחול. והמועצה לצרכנות ממליצה להודיע בכתב ולשמור הוכחה, כי שיחת טלפון קשה להוכיח.
השיטה: 20 דקות
- חמש דקות: פותחים באפליקציה של הבנק ושל כרטיס האשראי את שלושת החודשים האחרונים. חודש אחד יכול להטעות.
- חמש דקות: מחלקים כל שורה לאחד מארבעה סלים.
- חמש דקות: מחברים את ההוצאות של פעם בשנה ומחלקים ב-12.
- חמש דקות: מסמנים שניים או שלושה חורים, ובודקים אם אפשר להוריד או לוותר.
מספיק דף או טבלה פשוטה. הפוסט לא ממליץ על אפליקציה, בנק או מוצר.
ארבעה סלים
קבועות: בערך אותו סכום כל חודש. שכר דירה או משכנתא, ארנונה, ועד בית, גן, ביטוחים. משתנות: זזות מחודש לחודש. סופר, דלק, בילויים, קניות לחג. שנתיות ופתאומיות: טסט, ביטוח רכב, מתנות, תיקון במוסך. חיסכון: מה ששמים בצד. סל ריק הוא גם מידע.
פעם בשנה, חלקי 12
להמחשה: אם ההוצאות השנתיות יוצאות 6,000 ₪, חלקי 12 הן 500 ₪ בחודש. שמים אותם בצד כל חודש, וכשמגיע הטסט, הכסף כבר שם.
נסה בעצמך
בעמוד הפרק יש מחשבון: מזיזים הכנסה נטו (מה שמגיע לחשבון אחרי מס והפרשות), הוצאות קבועות והוצאות משתנות, ורואים כמה נשאר בסוף החודש. לדוגמה: 12,000 ₪ נטו, 6,500 ₪ קבועות ו-4,500 ₪ משתנות משאירים 1,000 ₪ בחודש.
לשלם לעצמך קודם
רוב האנשים חוסכים את מה שנשאר בסוף החודש, ובסוף החודש לא נשאר. הופכים את הסדר: הוראת קבע לחיסכון שיוצאת ביום שהמשכורת נכנסת, ומה שנשאר הוא התקציב לחודש. להמחשה: 500 ₪ בחודש הם 6,000 ₪ בשנה. ככה נבנית גם כרית ביטחון (פרק 8).
הטעות שרואים בשטח
תקציב לפי חודש "רגיל". אין חודש רגיל: יש חודשים קלים וחודשים כבדים. ספטמבר, עם החגים, הספרים ולפעמים גם ביטוח הרכב, מפיל תקציב שבנוי על חודש ממוצע. מי שמסתכל על שלושה חודשים ומחלק את השנתיות ב-12, רואה אותו מגיע.
מה שכתוב כאן כללי. במקרה שלך יכולים להיות פרטים שמשנים את התמונה.
שאלות נפוצות
מה זה תזרים מזומנים משפחתי? מה שנכנס לחשבון בחודש פחות מה שיוצא ממנו. אם התוצאה שלילית, ההפרש מגיע בדרך כלל מהמינוס.
איך עושים תקציב חודשי בלי אפליקציה? פותחים שלושה חודשים של עו"ש ואשראי, מחלקים לארבעה סלים, מחלקים את השנתיות ב-12. דף או טבלה פשוטה מספיקים.
איך מבטלים הוראת קבע? אפשר לבטל דרך הבנק, בכל עת, והביטול נכנס לתוקף יום עסקים אחרי ההודעה. אם יש חוזה עם העסק, מודיעים גם לו.
איך יודעים אילו הוראות קבע יש לי? מבקשים מהבנק "דוח הרשאות לחיוב חשבון". הבנק חייב לאפשר לקבל אותו בכל עת. חיובים קבועים בכרטיס אשראי לא מופיעים בו; אותם רואים בפירוט של הכרטיס.
איך מבטלים מנוי? בטלפון, במייל, בדואר רשום, או בקישור באתר העסק אם אפשר היה להצטרף שם. העסק חייב להפסיק לחייב תוך 3 ימי עסקים (6 בדואר רשום). עדיף בכתב, עם אישור.
מה עושים עם הוצאות של פעם בשנה? מחברים אותן ומחלקים ב-12, ושמים את הסכום בצד כל חודש.
הצעד שלך
שבו 20 דקות עם שלושת החודשים האחרונים של העו"ש והאשראי, חלקו לארבעה סלים, וסמנו שני דברים לבדוק מחדש. ובקשו מהבנק את דוח ההרשאות. ואם יש לכם חבר שתמיד שואל "לאן הלך הכסף?", שלחו לו את הפוסט הזה.
מקורות: - בנק ישראל: הוראת ניהול בנקאי תקין 439, חיובים על פי הרשאה - חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, סעיף 34 (נבו) - בנק ישראל: עמלות, ומועד החיוב החודשי של כרטיס האשראי - כל זכות: ביטול עסקה מתמשכת - המועצה הישראלית לצרכנות: התנתקות מעסקאות מתמשכות - כל זכות: עסקה מתמשכת - כל זכות: קבלת חשבון חשמל חד-חודשי - חברת החשמל: תדירות קבלת חשבונית