פיצויי פיטורים: למה לחשוב פעמיים לפני שמושכים אותם
משיכת פיצויים היא החלטה שנותנת לכם כסף קטן עכשיו ולוקחת מכם כסף גדול לאורך כל החיים. כל מה שצריך לדעת לפני שחותמים.
מכל ההחלטות הכלכליות שעובד מקבל בחייו, משיכת פיצויי פיטורים היא מהשכיחות ביותר, והיא גם אחת היקרות ביותר. עובדים רבים שעוזבים עבודה מושכים את הפיצויים. חלק מהם באמת צריכים את הכסף. הרוב פשוט לא יודעים על מה הם מוותרים.
העמדה שלנו, כבר בהתחלה לדעתנו משיכת פיצויים לא צריכה להיות ברירת מחדל. במקרים רבים יש דרכים חלופיות להשיג את אותה מטרה בלי לפגוע בחיסכון הפנסיוני. לפני משיכה כדאי לחשב מה זה אומר במקרה שלכם, רצוי עם איש מקצוע.
מה בעצם מופקד בתוך הפיצויים
במהלך שנות העבודה, המעסיק מפריש לשני חלקים שונים בקרן הפנסיה. החלק הראשון נקרא תגמולים, ומיועד לקצבה בגיל הפרישה. החלק השני נקרא פיצויים, והוא הכסף שתיאורטית זמין לעובד בסיום העסקה.
רבים חושבים שהפיצויים הם כסף 'נוסף' על הפנסיה. בפועל, כל הכסף הזה, התגמולים והפיצויים, נמצא באותה קופה, ומצטבר ביחד. כשמושכים את הפיצויים, אתם לוקחים נתח מתוך החיסכון הפנסיוני הכולל שלכם. זה לא שתי קופות נפרדות.
הפחתה צפויה בקצבה החודשית בפרישה לאחר משיכת פיצויים יותר מ-⅓ אזהרה רשמית של משרד האוצר. זו הסיבה הראשונה להימנע ממשיכה
המלכודת שרוב האנשים לא רואים: נוסחת הקיזוז
מעבר לפגיעה בקצבה, יש שכבה שנייה שרוב האנשים לא מכירים. זו נוסחה טכנית שרק יועצי מס מכירים לעומק, אבל המשמעות שלה קריטית.
כשעוזבים עבודה ומושכים פיצויים, יש לכל עובד פטור ממס על חלק מהפיצויים. לנצל את הפטור הזה כבר עכשיו נראה הגיוני לגמרי. אבל הוא לא בא בחינם. הוא משפיע על הטבות המס שמגיעות לכם בפרישה.
המקדם הקבוע: 1.35 על כל ₪1 של פטור ממס שניצלתם על פיצויים ב-32 השנים שלפני גיל הזכאות לקצבה, יופחתו ₪1.35 (בערכים צמודים) מסל הפטור שיעמוד לכם על הקצבה בפרישה. זו נוסחת השילוב שקבועה בסעיף 9א לפקודת מס הכנסה.
מה זה אומר בפועל עובד משך פיצויים וניצל ₪100,000 של פטור ממס. במבט ראשון זה נראה כמו רווח של אלפי שקלים שלא שולמו כמס. בפועל, בפרישה הוא יגלה שיתרת ההון הפטורה שלו הצטמצמה ב-₪135,000. כלומר, קצבה חודשית שאמורה הייתה להיות פטורה ממס, תהיה חייבת במס הכנסה. על פני עשרים שנה של קצבה, זה מצטבר לעשרות אלפי שקלים של מס שלא הייתם צריכים לשלם.
שלוש הפגיעות בבת אחת
משיכת פיצויים לא פוגעת פעם אחת, אלא שלוש:
- הקצבה החודשית בפרישה מצטמצמת, כי הסכום שנצבר בקופה קטן יותר
- הפטור ממס על הקצבה נפגע דרך נוסחת הקיזוז - כל פטור שניצלנו עכשיו מקטין את הפטור העתידי פי 1.35
- אם בסוף משלמים מס על הפיצויים (כי ניצלנו את כל הפטור והוא לא הספיק), משלמים מס שולי על הסכום העודף באותה שנה, שיכול להיות 35% ואף יותר
הרבה אנשים לוקחים את הפיצויים כי זה נראה להם כמו 'בונוס' על סיום העבודה. הם לא יודעים שהם בעצם לוקחים הלוואה מעצמם של העתיד, בריבית גבוהה.
מה עושים במקום למשוך
החוק עצמו מציע שתי חלופות שנועדו בדיוק לזה. שתיהן שומרות על החיסכון הפנסיוני, כל אחת במסלול שונה:
רצף קצבה הכסף נשאר בקופת הפנסיה ומיועד לממן את הקצבה החודשית שלכם בפרישה. זה הפתרון הנקי ביותר: לא נגענו בכסף, לא ניצלנו שום פטור, והכל ממשיך לצמוח עד גיל הפרישה. הטבות המס על הקצבה העתידית נשמרות במלואן.
רצף פיצויים הכסף נשאר בקופה ומיועד להתחבר לפיצויים מהעבודות הבאות. כלומר, אם עוברים למקום עבודה חדש, הפיצויים הישנים מצטרפים לפיצויים אצל המעסיק הבא. התנאי: המעסיק החדש צריך להפקיד לקופה בתוך 12 חודשים, אחרת הרצף מתבטל רטרואקטיבית והפיצויים ממוסים למועד העזיבה. בסיום העבודה הבאה או בפרישה מחליטים שוב על כל הסכום המצטבר - משיכה עם פטור לפי הוותק הכולל, או רצף קצבה. לא מוותרים על היכולת לקחת את הכסף בעתיד, פשוט דוחים את ההחלטה לזמן שבו אפשר להחליט בצורה מושכלת יותר.
שני המסלולים האלה קיימים בטופס 161 שממלאים בסיום העבודה. זו לא אופציה נסתרת, פשוט רוב הגורמים לא מציעים אותה ביוזמתם. עובד שלא מסמן בחירה בטופס 161 עובר כברירת מחדל לרצף קצבה, והכסף נשאר בקופה. משיכה דורשת בקשה יזומה.
אז מתי כן משיכה?
יש מצבים שבהם משיכת פיצויים היא ההחלטה הנכונה. ואני לא מתכחש להם:
- מצב כלכלי דחוק אמיתי שאי אפשר להתמודד איתו בדרך אחרת
- הון עצמי לדירה ראשונה כשאין מקור הון אחר וההזדמנות לא תחזור
- סכום פיצויים קטן שממילא לא משנה באופן משמעותי את הפנסיה העתידית
- מחלה או מצב חיים חריג שדורשת משאבים מיידיים
גם במצבים האלה, צריך להחליט כשיודעים בדיוק מה המחיר. לא מתוך ברירת מחדל של 'זה הכסף שלי, למה שלא אקח'.
תהליך ההחלטה הנכון
- לפני שחותמים על שום דבר, לעצור ולבדוק: מה הגובה של הפיצויים, מה הוותק, ומה הסכום שפטור ממס
- לחשב את הפגיעה הצפויה בקצבת הפרישה, לפי נוסחת הקיזוז ולפי הקטנת החיסכון עצמו
- לחשב מה באמת צריך מהכסף עכשיו, אם בכלל. האם יש אלטרנטיבות מימון אחרות
- לבחון רצף קצבה או רצף פיצויים כברירת מחדל, משיכה רק אם יש סיבה אמיתית
- אם בכל זאת מושכים, לבחור בדיוק איזה סכום למשוך ואיזה סכום להשאיר - לא משחררים את כל הסכום בלי מחשבה
הכלל המוחלט שלנו לעולם לא מושכים פיצויים בלי יועץ מקצועי שיודע לחשב את ההשלכות הספציפיות שלכם. ההבדל בין ייעוץ של חצי שעה לבין חתימה עיוורת על טופס 161 יכול להגיע למאות אלפי שקלים. זה לא משהו שעושים לבד.