פער פנסיוני: גיליתם שהקצבה לא תספיק - 3 דרכים לסגור
רוב האנשים לא יגיעו לקצבה שהם צריכים. איך מזהים את הפער, ומה אפשר לעשות איתו.
הרוב המוחלט של השכירים בישראל לא עשו מעולם את החישוב. כמה תהיה הקצבה שלי בפרישה? האם זה יספיק? מה קורה אם זה לא יספיק? אצל רבים מהשכירים, הקצבה הצפויה נמוכה משמעותית מהשכר שהם רגילים אליו, ולכן היא עלולה לא להספיק כדי לשמור על רמת החיים. לזה קוראים פער פנסיוני, וזו אחת הבעיות הכלכליות הגדולות של הדור שלנו.
הפער קיים מכמה סיבות. חלק מהשכירים מפרישים מינימום במקום המקסימום. חלק משלמים דמי ניהול גבוהים שאוכלים חלק גדול מהקצבה העתידית. חלק נמצאים במסלולי השקעה שמרניים מדי בגיל שבו אופק ההשקעה עוד ארוך. וחלק מתחילים את ההפרשות הפנסיוניות מאוחר מדי בחיים. כשהגורמים האלה מצטברים, הקצבה הצפויה יוצאת נמוכה בהרבה ממה שצריך.
החדשות הטובות: בפער הזה אפשר לטפל, בתנאי שמזהים אותו מספיק מוקדם. ככל שמזהים מוקדם יותר, קל יותר לסגור אותו. כאן תמצאו איך עושים את החישוב, ושלוש דרכים למי שמגלה שיש לו פער.
מיפוי מצב נוכחי מסלקה פנסיונית - לראות את כל המוצרים במקום אחד. חישוב פער מה הקצבה הצפויה מול מה שאתם צריכים בפועל? תוכנית תיקון הגדלת הפרשות, חיסכון עצמאי, מסלולי השקעה מתאימים לגיל. מעקב שנתי לבדוק פעם בשנה שהתוכנית עובדת, ולהתאים אם נדרש.
איך עושים את החישוב
לחישוב פשוט של הקצבה הצפויה משתמשים בנוסחה בסיסית: הקצבה החודשית היא הצבירה הצפויה חלקי מקדם ההמרה. המקדם תלוי במצב אישי - בגיל הפרישה, במין, במוצר הפנסיוני - אבל לחישוב גס אפשר להניח שהוא סביב 200 אצל רוב האנשים. כלומר, צבירה צפויה של 2.4 מיליון שקלים חלקי 200 נותנת קצבה חודשית של כ-12,000 שקלים.
גיל תחילת תיקון שנים עד פרישה תוספת הפרשה נדרשת פוטנציאל צמצום 40 27 2%-3% פער נסגר כמעט במלואו 50 17 4%-5% 60%-80% מהפער 55 12 6%-8% 40%-60% מהפער 60 7 10%+ 20%-35% מהפער
כדי להעריך את הצבירה הצפויה, לוקחים את הצבירה הקיימת היום, מוסיפים את ההפקדות העתידיות הצפויות על פני שנות העבודה שנותרו, ומניחים תשואה ממוצעת שנתית. באתר של רוב קרנות הפנסיה יש מחשבון כזה, ובאתר רשות שוק ההון יש מחשבון מרכזי שמסתכל על כל המוצרים יחד. זה לוקח חמש עד עשר דקות, ונותן תמונה ברורה.
פער שקט פער פנסיוני של 500 שקלים בחודש לאורך 20 שנות פרישה = 120 אלף שקלים שחסרים. זה לא מספר קטן.
אחרי שיש הערכה של הקצבה הצפויה, משווים אותה לרמת החיים הרצויה בפרישה. רוב יועצי הפרישה ממליצים על קצבה שנעה בין שבעים לשמונים אחוזים מהשכר האחרון - מספיק כדי לשמור על רמת החיים הנוכחית, בהתחשב בכך שחלק מההוצאות קטנות בפרישה (כמו הפרשות פנסיוניות עצמן, או הוצאות קשורות לעבודה). מי שיוצאת לו בחישוב קצבה של חמישים אחוז מהשכר או פחות, יש לו פער שצריך לטפל בו.
דרך ראשונה: להפקיד יותר
הדרך הישירה והבטוחה ביותר לסגור פער פנסיוני היא להגדיל את ההפקדה החודשית. אפשר לעשות את זה בכמה דרכים. הראשונה היא להעלות את שיעור ההפקדה בקרן הפנסיה עצמה - אם אתם מפקידים מינימום (שישה אחוזים), אפשר להעלות למקסימום (שבעה אחוזים). זה לא נשמע הרבה, אבל ההבדל על פני עשרים שנה עם ריבית דריבית הוא דרמטי.
אפשר לתקן גם 10 שנים לפני הפרישה עוד אפשר לתקן פער פנסיוני, עם הפרשות עצמאיות וחיסכון בצד.
הדרך השנייה היא להפעיל כלים נוספים מעבר לקרן הפנסיה. קרן השתלמות עצמאית, גמל להשקעה, או אפילו תיק השקעות חופשי - כולם תוספות שיכולות לחזק את הצבירה העתידית. היתרון של קרן השתלמות: פטור מלא ממס רווחי הון לאחר שש שנים. היתרון של גמל להשקעה: נזילות מלאה עם אפשרות המרה לקצבה פטורה ממס רווחים.
החיסרון של הגדלת ההפקדה הוא שהיא דורשת לוותר על כסף שזמין לכם היום. לא כל אחד יכול לפנות מהתקציב החודשי עוד שקל. לכן הפתרון הזה עובד למי שיש לו גמישות בתקציב, ופחות למי שכבר מותח אותו כל חודש עד הסוף.
דרך שנייה: להשיג תשואה גבוהה יותר
בלי להגדיל את ההפקדה, אפשר לשפר את התשואה של הצבירה. יש לזה שתי דרכים עיקריות. הראשונה: לעבור למסלול השקעה מנייתי יותר. אדם בן ארבעים שנמצא במסלול מאוזן כללי עם שלושים אחוזים מניות, יכול לעבור למסלול עם שישים או שבעים אחוזים מניות. בטווח ארוך, התשואה הצפויה גבוהה יותר - אבל עם תנודתיות גדולה יותר בטווח קצר.
אדם בן 50 שמזהה שיש לו פער פנסיוני של 30%. מה הפעולה הראשונה? להתייאש - מאוחר מדי להגדיל הפרשות עצמאיות באופן משמעותי להתחיל חיסכון נפרד בנוסף שילוב של 2 ו-3, עם יועץ מקצועי בגיל 50 עדיין יש 15+ שנים עד פרישה. שילוב של הגדלת הפרשות, חיסכון נפרד, ובדיקת מסלולי השקעה - כל זה עם יועץ פיננסי - יכול לצמצם פער משמעותית.
הדרך השנייה היא להוריד דמי ניהול. את הדרך הזו מזניחים לעיתים קרובות, למרות שההשפעה שלה גדולה. כל חצי אחוז פחות בדמי הניהול, על צבירה של מיליון שקלים לאורך עשרים שנה, יכול להתבטא בכ-200 עד 250 אלף שקלים יותר בצבירה. מי שמתמקח על דמי ניהול, או עובר לקרן עם דמי ניהול נמוכים יותר, מקבל את הורדת העלות כמעין 'העלאת שכר'.
שיפור התשואה לא עולה לכם כסף: לא צריך להפקיד יותר, ובכל זאת הצבירה גדלה. בחלק משמעותי מהמקרים זה סוגר את הפער, בלי לפגוע בתקציב החודשי.
דרך שלישית: לדחות את הפרישה
זה לא הפתרון הפופולרי, אבל הוא אחד היעילים ביותר. כל שנה נוספת של עבודה עושה שני דברים חיוביים בבת אחת. ראשית, היא מוסיפה שנה נוספת של הפקדות ושל צמיחה של הצבירה - וזה לבד מעלה את הקצבה הצפויה בחמישה עד שבעה אחוזים. שנית, היא מקצרת את מספר השנים שבהן תקבלו קצבה, ולכן המקדם הפנסיוני משתנה לטובתכם.
ביחד, שני האפקטים האלה חזקים מאוד. דחייה של שנתיים-שלוש בפרישה יכולה להעלות את הקצבה הצפויה בעשרים ואף שלושים אחוזים. אם הבריאות מאפשרת והעבודה עוד עושה לכם טוב, זה פתרון יעיל במיוחד.
לבדוק פער כל שנה במסלקה הפנסיונית הגדלת הפרשות של 2%-3% לאורך 10 שנים משנה את התמונה דרמטית חיסכון עצמאי משלים את הפנסיה - לא תחליף
החיסרון הברור: מוותרים על שנים של פרישה פעילה. לא כל אחד רוצה לעבוד עד שישים ושבע או שישים ותשע. יש לזה השלכות אישיות, משפחתיות, בריאותיות. אבל מול פער פנסיוני גדול, לפעמים עדיף לעבוד עוד קצת מאשר לוותר על רמת החיים.
פער חודשי טיפוסי × 20 שנות פרישה ~120,000 ₪ 500 ₪ בחודש × 240 חודשים - פער שקט שמצטבר
השילוב הוא העיקר
פער גדול כמעט אף פעם לא נסגר בפעולה אחת. הדרך הנכונה לסגור פער גדול היא לשלב בין הדרכים. תוספת של כמה מאות שקלים בחודש להפקדה (דרך ראשונה), שיפור של מסלול ההשקעה ודמי הניהול (דרך שנייה), ונכונות לדחות שנה או שתיים את הפרישה (דרך שלישית) - השילוב יכול לצמצם משמעותית גם פער של אלפי שקלים בחודש. כמה ממנו ייסגר תלוי בגיל, בצבירה ובזמן שנותר עד הפרישה.
והגיל כאן מכריע. פער של אלפיים שקלים שמתגלה בגיל ארבעים - קל לסגור. אותו פער בגיל חמישים וחמש - קשה הרבה יותר. בגיל שישים - כמעט בלתי אפשרי בלי שינוי דרסטי. לכן הצעד הראשון הוא הבדיקה עצמה, וכמה שיותר מוקדם.
הפער הפנסיוני הוא לא גזירת גורל. אנשים סוגרים אותו. ההבדל הוא שהם פועלים מוקדם. מי שמגלה את הפער בגיל ארבעים ומתחיל לטפל בו, יגיע לפרישה עם התיקון בידיו. מי שמגלה את הפער בגיל חמישים וחמש ולא עושה כלום, יגיע לפרישה בדיוק עם הפער שגילה. השאלה היא לא אם יש לכם פער, אלא אם אתם מוכנים לבדוק, ומתי.