סוגי קרנות פנסיה בישראל: מקיפה, משלימה, ותיקה וברירת מחדל - ולמה זה לא אותו דבר
יש בישראל ארבעה סוגי קרנות פנסיה, וכל אחד בנוי אחרת. ההבדל ביניהם הוא במבנה עצמו, לא בשיווק. הכתבה מסבירה את ההבדלים, ולא ממליצה איזו לבחור
כשמדברים על "קרן פנסיה" בישראל, נדמה שמדובר במוצר אחד. במציאות, מתחת לאותו שם כללי, יש ארבעה סוגים שונים של קרנות. ההבדל ביניהן אינו רק טכני. הוא משפיע על איך תיראה הקצבה בפרישה, על הכיסוי הביטוחי שמקבלים ועל גובה דמי הניהול.
הכתבה הזו לא אומרת לכם איזו קרן לבחור, ולא ממליצה לעבור מקרן לקרן. היא מסבירה את ההבדלים כדי שכל חוסך יוכל להבין באיזה סוג קרן הוא נמצא - ולשאול את עצמו את השאלות הנכונות. מה שנכון לאחד לא בהכרח נכון לאחר.
סוג 1: קרן פנסיה מקיפה חדשה
הסוג הנפוץ ביותר היום. הוא נקרא "מקיפה" כי הוא משלב שלושה רכיבים: חיסכון לקצבת זקנה, ביטוח אובדן כושר עבודה (אכ"ע), וביטוח שאירים. כל שלושת הרכיבים נקנים מתוך ההפקדה החודשית - לא נוסף עליה.
תקרת ההפקדה לקרן פנסיה מקיפה ב-2026 היא כ-5,645 שקל לחודש (20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק). זו תקרה של הקרן, לא תקרת הטבת המס. הסכום הזה מתעדכן כל שנה לפי השכר הממוצע במשק.
מי שמפקיד מתחת לתקרה - ברוב המקרים הקרן המקיפה היא המקום הנכון. מי שמפקיד מעל - חלק מהסכום עובר ממילא לקרן משלימה. זו לא בחירה אישית, ככה בנויה הרגולציה.
סוג 2: קרן פנסיה משלימה חדשה
קרן שמקבלת את ההפקדות מעבר לתקרת הקרן המקיפה. אין בה את הכיסויים הביטוחיים הרחבים של הקרן המקיפה - היא בעיקר כלי חיסכון לקצבה. מי שמפקיד מעבר לתקרה (בעלי שכר גבוה, או עצמאים עם הפקדות גבוהות) - לרוב נמצא גם בקרן משלימה.
שימו לב: הצבירה בקרן המשלימה תהפוך לקצבה, אבל בלי הכיסויים הביטוחיים. לכן יש מי שמשלים את הכיסוי ב-"קומה השלישית" - ביטוח חיים פרטי, פוליסת אכ"ע, או שילובים אחרים.
מקיפה מול משלימה קרן מקיפה חדשה מיועדת להפקדות עד התקרה (כ-5,645 ש"ח לחודש ב-2026) כוללת אכ"ע + שאירים + קצבת זקנה אכשרה של 60 חודש למצב רפואי קודם דמי ניהול בקרנות ברירת מחדל: 1% מהפקדה, 0.22% מצבירה הסוג הנפוץ ביותר אצל שכירים קרן משלימה חדשה מקבלת הפקדות מעל תקרת המקיפה מתמקדת בחיסכון לקצבה - בלי כיסויים מקיפים אכ"ע ושאירים בה לרוב נמוכים יותר דמי ניהול תחרותיים יותר לעיתים נפוצה בעיקר אצל בעלי שכר גבוה ועצמאים
סוג 3: קרנות פנסיה ותיקות
הקרנות הוותיקות (גרעוניות) הן הסוג ההיסטורי של מערכת הפנסיה הישראלית. הן נסגרו לחוסכים חדשים בשנת 1995. מי שכבר חסך בהן אז - יכול להמשיך לחסוך בהן. מי שהצטרף לשוק העבודה אחרי 1995 - לרוב לא יכול להיות בקרן ותיקה.
המנגנון הוותיק שונה מהותית: הקצבה מחושבת לפי ותק (מספר שנות חברות בקרן) ולא לפי צבירה. כלומר, אם חברת בקרן 35 שנה - הקצבה היא 70% מהשכר הקובע. עם זאת, הזכויות עדיין כפופות למנגנון איזון אקטוארי ולשינויי רגולציה.
נקודה לחוסכים בקרן ותיקה מי שעדיין בקרן ותיקה - בדרך כלל לא רצוי לעזוב. המנגנון מבטיח קצבה גבוהה לפי ותק שצברתם. מעבר לקרן חדשה פירושו לוותר על הזכויות הוותיקות. החלטה כזו צריכה בדיקה מקצועית של המקרה שלכם, לא עצה כללית.
סוג 4: קרנות פנסיה ברירת מחדל
מערכת ברירת המחדל קיימת כדי לוודא שכל עובד יקבל קרן פנסיה גם אם לא בחר בעצמו. החל מ-2016, משרד האוצר בוחר מדי כמה שנים, באמצעות מכרז, 2-4 קרנות ברירת מחדל לתקופה קבועה. מבחינת המבנה, אלה קרנות מקיפות חדשות לכל דבר.
נכון לתקופה הנוכחית, ארבע הקרנות הנבחרות הן: אלטשולר שחם, מיטב, אינפיניטי, ומור. כל אחת מהן מחויבת לדמי ניהול מוגבלים: 1% מההפקדה ו-0.22% מהצבירה. דמי הניהול הללו מובטחים למצטרפים חדשים לתקופה של 10 שנים.
החל מיוני 2025 הוכנס מנגנון חדש: מעסיק עם 50 עובדים ומעלה שלא ערך הליך תחרותי משלו לבחירת קרן ברירת מחדל, ומצרף עובד חדש שלא בחר קרן - יקצה אותו לאחת מארבע הקרנות הנבחרות, לפי ספרת הביקורת בתעודת הזהות. ההקצאה האוטומטית הופכת את התהליך למהיר ושוויוני יותר - אבל היא לא בהכרח הבחירה הטובה ביותר לכל אחד. כל עובד יכול לבחור אחרת מתי שהוא רוצה.
מה זה אומר לגביכם
כל בדיקה פיננסית מתחילה בלדעת איזה סוג קרן יש לכם. בלי לדעת באיזו קרן אתם נמצאים, קשה להעריך:
- מה הכיסוי הביטוחי שלכם - האם יש אכ"ע ושאירים, ובאיזה גובה
- אילו דמי ניהול אתם משלמים, ואיך הם ביחס לחלופות
- איך מחושבת הקצבה הצפויה - לפי צבירה, לפי ותק, או שילוב
- אם אתם זכאים להעברה לקרן אחרת, ומה ההשלכות אם תעשו זאת
- מה מבנה ההשקעה המתאים לטווח שלכם
איך לבדוק באיזו קרן אתם
- מפיקים דוח מהמסלקה הפנסיונית (דרך סוכן או יועץ) או נכנסים להר הכסף, שמציג קופות פעילות ולא פעילות, ובודקים את רשימת הקופות הפנסיוניות שלכם
- מסמנים את סוג כל קרן - מקיפה, משלימה, ותיקה, או ברירת מחדל
- בודקים את שיעור דמי הניהול ואת אחוזי ההפקדה השוטפת
- לקרנות חדשות - בודקים את גובה הכיסוי הביטוחי (אכ"ע, שאירים)
- מסכמים את התמונה לפי השלב בחיים: התחלה, אמצע, או קרוב לפרישה
מסר חוזר אין כאן המלצה לעבור קרן, לפצל הפקדות, או לבצע פעולה כלשהי. הכתבה מסבירה את המבנה. כל החלטה ספציפית - העברה, פיצול, שינוי מסלול - היא אישית, תלויה במצב, בגיל, בהכנסה ובמטרות. גם שני אנשים שנראים דומים במבט ראשון יכולים להגיע להחלטות שונות.
אני בקרן מקיפה אחת מהמעסיק הקודם, ובאחרת מהמעסיק החדש. מה לעשות? תלוי. אולי יש היגיון לאחד אותן (כדי שיהיה פשוט לנהל) ואולי להשאיר אותן נפרדות (אם דמי הניהול או הכיסויים שונים). צריך להשוות בין הקרנות, לא להחליט אוטומטית. בקרן ברירת מחדל - האם אני מקבל פחות מקרן רגילה? לא. הקרנות הנבחרות מוסדרות תחת אותה רגולציה כמו קרנות אחרות. ההבדל העיקרי הוא דמי הניהול - שמובטחים נמוכים יותר ב-10 השנים הראשונות. הכיסוי הביטוחי דומה. יש לי קרן ותיקה ועוד קרן חדשה. איזו פעילה? תלוי בהפקדות. הקרן שמקבלת הפקדות שוטפות היא הפעילה לכיסוי ביטוחי. הקרן הוותיקה לעיתים פסיבית - אבל הזכויות בה נשמרות אם המסלול לא הופסק לחלוטין. איך אדע אם אני "בקרן הנכונה" עבורי? אין "קרן נכונה" אוניברסלית. השאלה היא אם המבנה מתאים לצרכים שלך, וכדי לענות עליה צריך לבדוק גיל, שכר, מצב משפחתי וצפי לפרישה. לא תשובה מתשובון. מה תפקיד המעסיק בבחירה? העובד רשאי לבחור קרן, והמעסיק חייב לכבד את בחירתו. אם העובד לא בוחר, המעסיק רשאי לערוך הליך תחרותי משלו לבחירת קרן ברירת מחדל. אם לא ערך הליך כזה: אצל מעסיק עם 50 עובדים ומעלה העובד משויך אוטומטית לאחת מקרנות ברירת המחדל הנבחרות לפי ספרת הביקורת בתעודת הזהות, ומעסיק קטן יותר רשאי לבחור עבורו אחת מהקרנות הנבחרות.
הצגתי ארבעה סוגים, אבל מה שבאמת קובע זה המצב הספציפי של כל אדם. שני אנשים באותו גיל ובאותו שכר יכולים להגיע למסקנות שונות לחלוטין - וזה לא טעות של אף אחד מהם. תכנון פיננסי הוא אישי. הוא דורש שיחה, לא העתקה. אבי אמסלם, CFP