למה לא להשאיר כסף עודף בעו״ש
איך להתאים בין תפקיד הכסף, נזילות, טווח וסיכון
כסף בעו״ש מרגיש מסודר. הוא מול העיניים, זמין לכל חשבון, ולא דורש החלטה. אבל אחרי שהמשכורת נכנסה, ההוצאות ירדו ונשארה כרית לשוטף ולמקרה חירום, כדאי להפריד בין כסף שיש לו תפקיד קרוב לבין יתרה שפשוט נשארה שם.
כל הכסף בעו״ש צריך להיות נגיש באותה מידה הנגישות חשובה לכסף שמיועד לשוטף ולחירום. יתרה מעבר לכך יכולה לשבת בחיסכון שמתאים למועד השימוש ולרמת הסיכון.
מתחילים מהתפקיד, לא מהיתרה
השאלה הראשונה אינה כמה כסף הצטבר, אלא מתי תצטרכו אותו. כסף לחשבונות הקרובים צריך להיות בהישג יד. גם כרית החירום צריכה נזילות, כלומר אפשרות להגיע לכסף במהירות. רק אחרי ששני הצרכים האלה מכוסים, אפשר לזהות את החלק שאינו נדרש בקרוב.
מפרידים את השוטף עוברים על ההוצאות שצריכות לרדת מהעו״ש ומשאירים עבורן כסף זמין מגדירים את כרית החירום שומרים סכום שמיועד למצבים לא מתוכננים ונגיש כשצריך אותו מזהים את היתרה בודקים איזה חלק נשאר בלי שימוש צפוי בזמן הקרוב מתאימים מקום לכסף בוחנים חיסכון לפי מועד השימוש ורמת הסיכון שמתאימה למטרה
המטבח מסביר את זה מצוין את המצרכים לארוחת הערב משאירים על השיש. את מה שלא צריך עכשיו מחזירים למקרר או לארון. לא מפני שהשיש אינו שימושי, אלא מפני שהוא מתאים להכנה ולא לאחסון. כך גם העו״ש: מקום מצוין לפעילות השוטפת, לא בהכרח לכל יתרת הכסף.
מה לשאול לפני שמעבירים כסף
מתי אני עשוי להזדקק לכסף כמה מהר אוכל להגיע אליו האם הוא מיועד להוצאה קרובה, לחירום או לטווח אחר איזו רמת סיכון מתאימה למטרה שלו האם החיסכון שבוחנים מתאים לזמן שבו ארצה להשתמש בכסף
לא מעבירים את כל היתרה רק כדי שלא תעמוד בעו״ש אם הכסף מיועד לחשבונות או לחירום, הנזילות שלו היא חלק מהתפקיד. המטרה אינה לרוקן את העו״ש, אלא להשאיר בו את מה שצריך ולהפריד ממנו את מה שלא.
השאלה שמסדרת את ההחלטה במקום לשאול איפה הכסף נמצא היום, שואלים מה הוא אמור לעשות ומתי אצטרך אותו.
בקיצור: העו״ש הוא תחנת מעבר מצוינת. כשהכסף מקבל תפקיד, קל יותר לדעת איזה חלק צריך להישאר בתחנה ואיזה חלק יכול להמשיך הלאה.