הלוואה נגד קרן השתלמות: מינוף חכם או מלכודת?
אפשר לקחת הלוואה עד 80% מהצבירה בקרן ההשתלמות בריבית נמוכה במיוחד. מתי זה מהלך גאוני ומתי זה הרסני.
קרן השתלמות היא כלי חיסכון שהישראלים מכירים, אבל יש בה תכונה שרובם לא מנצלים. אפשר לקחת מול הכסף בקרן הלוואה - בקרן נזילה לרוב עד כשמונים אחוזים מהצבירה, ובקרן שעדיין אינה נזילה בשיעור נמוך יותר - בריבית שבדרך כלל נמוכה מאשראי צרכני רגיל. הכסף בקרן ממשיך לצמוח באותו זמן, פטור ממס. זה כלי מינוף אמיתי, ואחד המתוחכמים שפתוחים בפני כל אחד.
פעולה השפעה על הצבירה עלות גמישות משיכה מלאה הקרן מתרוקנת מיסוי אפשרי חד-פעמית הלוואה נגד הקרן ממשיכה לצבור תשואה ריבית נמוכה יחסית החזר גמיש הלוואה בנקאית רגילה הקרן לא מושפעת ריבית גבוהה יחסית תלוי בבנק
כמו כל כלי מינוף, אפשר להרוויח ממנו ואפשר להיפגע ממנו. מי שמבין איך הוא עובד יכול להפיק ממנו ערך. מי שלא מבין עלול להיכנס לחובות שמעמיסים על החיסכון הפנסיוני שלו. הכתבה הזו מסבירה איך לזהות את ההבדל.
איך עובד המנגנון
נניח שיש לכם בקרן השתלמות שלכם חצי מיליון שקלים. הקרן נזילה (עברו שש שנים מההפקדה הראשונה). אתם פונים למנהל הקרן ומבקשים הלוואה. הוא מציע לכם עד שמונים אחוזים מהצבירה - ארבע מאות אלף שקלים - בריבית שבדרך כלל קרובה לפריים או מעט נמוכה ממנה. התנאים לרוב: החזר של קרן וריבית על פני שלוש עד חמש שנים.
הנקודה המרכזית: בזמן שאתם מחזירים את ההלוואה, הכסף בקרן ממשיך להיות מושקע ולצמוח. הוא לא יצא מהקרן. אתם פשוט חייבים למנהל הקרן כסף, והחוב הזה מובטח באמצעות הצבירה שלכם. זו הסיבה שהריבית נמוכה כל כך - הסיכון למנהל הקרן אפסי.
ההלוואה לא פוגעת בצבירה, והתשואה נשמרת הריבית בדרך כלל נמוכה מזו של הבנקים לא לקחת יותר ממה שתוכלו להחזיר
בסוף התקופה, כשסיימתם להחזיר את ההלוואה, הקרן נשארת מלאה, הצמיחה נשארת בידיכם, ובינתיים ניצלתם את הכסף למטרה שבחרתם. אם השתמשתם בכסף ליצירת ערך גבוה מהריבית, יצאתם מורווחים.
למה זה משתלם
דמיינו שני תרחישים. בראשון, אתם מושכים ארבע מאות אלף שקלים מהקרן כדי לקנות דירה להשקעה. הכסף יוצא מהקרן לצמיתות. ואתם מאבדים את הפטור ממס על הרווחים העתידיים של הסכום הזה.
בתרחיש השני, אתם לוקחים הלוואה של ארבע מאות אלף נגד הקרן. הכסף נשאר בקרן וממשיך להיות מושקע. נניח, לצורך המחשה בלבד, תשואה ממוצעת של שבעה אחוזים בשנה - הנחה ולא הבטחה. ונניח ריבית של שלושה וחצי אחוזים על ההלוואה, אף שבפועל היא נגזרת מהפריים ועשויה להיות גבוהה יותר. ההפרש - שלושה וחצי אחוזים - הוא הרווח הנקי שלכם מעצם ההחזקה. על ארבע מאות אלף, זה ארבעה עשר אלף שקלים בשנה.
על הנייר זה נראה נקי. בפועל יש כמה פרטים חשובים: ההלוואה חייבת להיות מוחזרת בתשלומים חודשיים. הכסף שקיבלתם בהלוואה חייב להיות מושקע במשהו שמניב את התשואה שציפיתם לה. אם קניתם משהו לצריכה - רכב, חופשה, שיפוץ - לא הרווחתם עליו כלום, ואתם משלמים ריבית על חוב תמורת משהו שאין לו ערך עתידי. כאן המינוף הופך למלכודת.
מתי זה מהלך חכם
המקרה הקלאסי של שימוש נכון: השקעה בנדל"ן מניב. אדם מוצא נכס להשכרה, ונניח לצורך ההמחשה תשואה של שישה אחוזים לשנה אחרי הוצאות - הרבה מעל תשואת השכירות הממוצעת בישראל, שעומדת על כ-2.5%-3% ברוטו. הוא לוקח הלוואה של חצי מיליון נגד הקרן בריבית של שלושה וחצי אחוזים. ההפרש - שני וחצי אחוזים על חצי מיליון, כ-12,500 שקלים בשנה, כלומר כאלף וארבעים שקלים בחודש - הוא הרווח שלו לפני מס. זה לא תזרים פנוי: במקביל הוא צריך להחזיר את קרן ההלוואה בתשלומים חודשיים. הקרן ממשיכה לצמוח ללא הפרעה. והוא הוסיף נכס מניב בלי שהיה לו הון עצמי להשקעה.
מקרה נוסף של שימוש נכון: גישור על פער זמן. נניח שאתם יודעים שבחודשים הקרובים תקבלו בונוס משמעותי או שתמכרו דירה ישנה, אבל כרגע יש לכם הזדמנות כלכלית שדורשת הון עכשיו. ההלוואה נגד הקרן מאפשרת לכם לגשר על הפער - מקבלים את הכסף מייד, מחזירים כשההכנסה מגיעה, בלי לשלם ריביות גבוהות של אשראי לא מובטח.
סיכון שצריך להכיר אם לא עומדים בהחזרים - הקרן משמשת ככיסוי, ואתם מפסידים את הצבירה. ההלוואה לא חינם.
מקרה שלישי: חלופה לאשראי יקר. מי שיש לו חוב במינוס של חמישה אחוזים, או הלוואה אישית בעשרה אחוזים, יכול להחליף אותם בהלוואה מהקרן בשלושה וחצי אחוזים. החיסכון הישיר על הריבית הוא משמעותי, והכסף זמין לו ברגע שהוא צריך אותו.
מתי זה מהלך גרוע
הכישלון הקלאסי: לקחת הלוואה לצרכי צריכה. הלוואה לטיול בחו"ל, לרכב חדש, לשיפוץ. הכסף לא מייצר כאן שום דבר שמכסה את הריבית. אתם סתם משלמים ריבית תמורת הנאה קצרת טווח, ומשאירים את עצמכם עם חוב להחזיר על פני שנים. וגרוע מזה, יש לזה גם מחיר נפשי: עכשיו יש לכם התחייבות שמלחיצה אתכם, והקרן כבר לא נראית לכם כמו כסף לעתיד, אלא כמו בטוחה לחוב.
טעות נוספת: להעריך יתר על המידה את התשואה. אדם לוקח הלוואה להשקעה שהוא חושב שתחזיר עשרה אחוזים, אבל בפועל היא מחזירה ארבעה. הוא משלם ריבית של שלושה וחצי, ומרוויח בקושי חצי אחוז. ההפרש בין תשואה צפויה לתשואה בפועל יכול להפוך השקעה רציונלית להפסד.
שימוש חכם הלוואה נגד השתלמות לרכישת נכס או השקעה עם תשואה גבוהה מריבית ההלוואה - זה מינוף חיובי.
הכלל הבסיסי: לפני שלוקחים הלוואה מהקרן, עושים חישוב זהיר. כמה עולה ההלוואה (ריבית כוללת)? מה התשואה הצפויה מהשימוש בכסף? מה ההפרש? אם ההפרש חיובי ומשמעותי והסיכון סביר, שווה לשקול. אם הוא קטן או שלילי, עדיף לוותר.
הלוואה נגד קרן השתלמות היא כלי חזק, אבל צריך להבין אותו. היא לא בשביל כל אחד, והיא בהחלט לא בשביל כל מטרה. מי שמשתמש בה נכון מרוויח יתרון משמעותי. מי שמשתמש בה לא נכון יוצר לעצמו חוב מיותר על חשבון כסף שנועד לעתיד. את ההחלטה אם לקחת או לא, ולאיזו מטרה, כדאי לקבל עם מישהו שעושה את החישוב בקור רוח, ולא מתוך רגש.