השקעות חלק 2: שני הכוחות שקובעים הכל
אינפלציה אוכלת את הכסף ששוכב. ריבית דריבית מגדילה את הכסף שעובד. שני הכוחות האלה קובעים איפה תהיו בעוד 20 שנה.
סדרת הכשרה · חלק 2 מתוך 3 הכוחות הסמויים הם פועלים בכל רגע. אחד נגדכם, אחד איתכם. ההבנה של שניהם היא הבסיס לכל החלטת השקעה נכונה.
אם קראתם את החלק הראשון בסדרה, אתם מכירים את השפה. עכשיו הגיע הזמן להכיר את שני הכוחות שקובעים את התוצאה. הם לא הבחירה בחברה מסוימת, לא תזמון השוק ואפילו לא סוג המוצר. שני הכוחות האלה פועלים על הכל, ומי שמבין אותם מקבל החלטות טובות יותר מ-90% מהאנשים.
הכוח הראשון פועל נגדכם: אינפלציה. הוא קטן ואיטי, אבל מצטבר לאסון פיננסי. הכוח השני פועל איתכם אם נותנים לו: ריבית דריבית. גם הוא קטן ואיטי, אבל מצטבר לבונוס פיננסי אדיר.
אינפלציה - האויב השקט 4 דק' כמה זה 3% באמת 3 דק' ריבית דריבית - הכלי הכי חזק 4 דק' חוק 72 2 דק' זמן מול סכום 2 דק' מה באמת מכה את האינפלציה 2 דק' חידון + מחשבונים 4 דק'
הכוח השלילי
אינפלציה - מה זה בעצם
אינפלציה היא עלייה ממוצעת של מחירים במשק. לא של מוצר אחד, אלא של המחירים בכלל. בכל שנה, כיכר לחם יקרה קצת יותר. שכר דירה עולה קצת. רכב חדש עולה קצת. גם הביטוח מתייקר קצת. כל הדברים האלה יחד, בממוצע, מרכיבים את קצב האינפלציה.
בישראל, מדד המחירים לצרכן נמדד פעם בחודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא בודק את העלות של סל מוצרים ושירותים מייצג שמשפחה ישראלית ממוצעת רוכשת. השינוי בעלות הסל הזה = האינפלציה.
בנק ישראל הוא הגוף שאחראי על יציבות המחירים. היעד הרשמי שלו: אינפלציה בין 1% ל-3% בשנה. כשהאינפלציה גבוהה יותר, הוא מעלה ריבית במשק כדי להאט את העליות.
אינפלציה בישראל: מהשפל לשיא -0.7% 5.3% up 2020 עד 2022 ב-2020 נרשמה אינפלציה שלילית (מינוס 0.7%). ב-2022 הגיעה ל-5.3%. ב-2025 עמדה על 2.6%. התנודות גדולות לטווח קצר, ובממוצע של 15 השנים האחרונות היא הייתה נמוכה מ-2% בשנה.
כמה זה 3% באמת
הסיבה שאנשים מזלזלים באינפלציה היא שהמספר נראה קטן. 3% בשנה? זה כלום. הרי גם השכר שלי עולה באחוז או שניים, אז זה מתקזז. לא ממש.
הבעיה היא שאינפלציה מצטברת. לא בחיבור, אלא בהכפלה. 3% השנה, 3% על הסכום החדש בשנה הבאה, 3% על הסכום החדש החדש בשנה שאחריה. בשלושים שנה, 3% שנתי יוצר ירידה של 59% בכוח הקנייה.
ערך של ₪1,000 היום בעוד 30 שנה באינפלציה של 3% ₪412 באותם שקלים - כוח קנייה של 412 שקל של היום. כלומר, ירידה של 59% בערך הריאלי.
ניקח מוצר מוחשי. כיכר לחם שעולה היום ₪10 באינפלציה של 3% תעלה בעוד עשר שנים כ-₪13.40. בעוד עשרים שנה - ₪18. בעוד שלושים שנה - ₪24.30. כלומר: אותם ₪10 שיש לכם היום יקנו בעוד 30 שנה פחות מחצי כיכר.
100,000 שקלים בעו"ש - איך הם נראים בעוד 30 שנה הקו הצהוב המקווקו: הסכום במספרים, 100,000 נשאר 100,000. הקו האדום: כוח הקנייה האמיתי שלו באותו זמן. ההפרש הוא ההפסד השקט.
3% אינפלציה זה כלום, בטח לא משהו לדאוג ממנו על פני 20 שנה, אינפלציה מצטברת של 3% מוחקת 45% מכוח הקנייה. על פני 30 שנה, 59%. זה לא כלום, זה יותר מחצי מהכסף שלכם. המשכורת עולה יחד עם האינפלציה, אז זה מתקזז זה נכון לרוב השכירים, אבל לא לחיסכון. הכסף ששוכב בבנק לא עולה עם האינפלציה - הוא רק מפסיד כוח קנייה. הפנסיה המצטברת כן עולה (בגלל שהיא מושקעת), אבל רק אם היא מושקעת בכלים שמייצרים תשואה אמיתית. צריך להחזיק יותר מזומן כדי 'להיות בטוח' מזומן בעו"ש שוחק את כוח הקנייה בכל שנה שבה יש אינפלציה. אבל לכסף שעשוי להידרש בקרוב, כמו קרן חירום, יציבות ונזילות חשובות יותר מתשואה. 'בטיחות' נכונה היא לשמור כרית נזילה ויציבה, ואת הכסף לטווח ארוך להשקיע בנכסים שצומחים.
הכוח החיובי
ריבית דריבית - המכפיל
זוכרים שאמרתי שאינפלציה מצטברת בהכפלה ולא בחיבור? אותו עיקרון עובד בכיוון ההפוך לטובתכם - בריבית דריבית. זו אותה מתמטיקה, רק שהיא פועלת עכשיו איתכם.
הרעיון פשוט. נניח שהשקעתם ₪10,000 בהשקעה שמניבה 7% בשנה. בסוף השנה הראשונה יהיו לכם ₪10,700. עד כאן הגיוני. אבל בסוף השנה השנייה לא יהיו לכם ₪11,400. יהיו לכם ₪11,449. כי ה-7% של השנה השנייה חושבו על ₪10,700, לא על ₪10,000.
הנוסחה FV = PV × (1 + r)^n FV = ערך עתידי (Future Value). PV = הסכום הנוכחי (Present Value). r = תשואה שנתית. n = מספר שנים. המעריך (^n) הוא מה שהופך את החישוב ממונוטוני לאקספוננציאלי - כל שנה מחושבת על הסכום החדש של השנה הקודמת.
ריבית דריבית היא הפלא השמיני של היקום. מי שמבין אותה, מרוויח ממנה. מי שלא מבין, משלם אותה. מיוחס לאלברט איינשטיין
דוגמה: 10,000 התחלתי, 500 שקלים בחודש, 7% תשואה שנתית הקו הטורקיז: הצבירה הכוללת. הקו הכתום: רק מה שהופקד. ההפרש ביניהם הוא הרווח מריבית דריבית - שגדל מעצמו לאורך הזמן.
חוק 72 - כלי פשוט לחישוב מהיר
יש כלי חישוב פשוט שמשמש משקיעים כבר מאות שנים - חוק 72. הוא מאפשר לחשב בראש (בערך) כמה זמן ייקח לכסף שלכם להכפיל את עצמו בתשואה מסוימת.
החישוב: 72 חלקי התשואה השנתית באחוזים = מספר השנים להכפלה. פשוט ככה.
חוק 72 שנים להכפלה = 72 ÷ תשואה שנתית (%) בתשואה של 6%: 72÷6 = 12 שנה להכפלה. בתשואה של 8%: 72÷8 = 9 שנים. בתשואה של 3% (כמו פקדון יציב): 72÷3 = 24 שנה. הכלי הזה עוזר להרגיש במהירות את ההבדל בין אופציות השקעה שונות.
בתשואה של 3% הכסף מכפיל עצמו תוך 24 שנה. על פני 48 שנה, הוא מתארבע. בתשואה של 6% הכסף מכפיל עצמו תוך 12 שנה. על פני 36 שנה, הוא מתרבה פי 8. בתשואה של 9% הכסף מכפיל עצמו תוך 8 שנים. על פני 40 שנה, הוא מתרבה פי 32.
המשתנה הקריטי
זמן מול סכום - מה חשוב יותר
השאלה הקלאסית: אם יש לי רק 500 שקלים בחודש לחסוך, זה שווה? התשובה תלויה בגורם אחד שקובע יותר מהסכום - כמה זמן יש לי.
שני חוסכים, אותה תשואה, זמן שונה יוסי מתחיל לחסוך בגיל 25, מפקיד ₪500 בחודש במשך 10 שנים, ואז מפסיק לגמרי ומשאיר את הכסף לצמוח. הוא חסך סה"כ ₪60,000. דני מתחיל בגיל 35, מפקיד ₪500 בחודש 30 שנה רצופות עד גיל 65. הוא חסך סה"כ ₪180,000 - פי שלושה יותר מיוסי. מי יוצא עם יותר כסף בגיל 65? בהנחת תשואה של 7% בשנה (לפני דמי ניהול ומס, ללא הבטחה), יוסי מסיים עם כ-₪631,000. דני מסיים עם כ-₪567,000. יוסי אפילו עוקף את דני, עם שליש מההפקדות. למה? כי ליוסי היו 10 שנים נוספות של ריבית דריבית שעבדה.
תרחיש א': מתחיל בגיל 25 ₪631K 10 שנות הפקדה של ₪500. סה"כ הופקד: ₪60K. סה"כ בגיל 65 (30 שנה נוספות של צמיחה): ₪631K. תרחיש ב': מתחיל בגיל 35 ₪567K 30 שנות הפקדה של ₪500. סה"כ הופקד: ₪180K. סה"כ בגיל 65: ₪567K. תרחיש ג': מתחיל בגיל 45 ₪243K 20 שנות הפקדה של ₪500. סה"כ הופקד: ₪120K. סה"כ בגיל 65: ₪243K. פי 2 פחות.
וזה הלקח: הזמן הוא לא עוד משתנה, הוא המשתנה המרכזי במשוואה. אדם בן 25 שחוסך בצניעות יגיע רחוק יותר מאדם בן 45 שחוסך בגדול. לא כי הוא יותר חכם - כי יש לו זמן לצידו.
המסקנה המעשית הזמן הטוב ביותר להתחיל להשקיע היה לפני עשר שנים. והזמן השני הכי טוב הוא היום. כל חודש של דחייה עולה יותר ממה שנדמה - לא בסכומים שלא הפקדתם, אלא בזמן שהכסף לא עבד בשבילכם.
המחשבון
נסו בעצמכם
עד כאן הסברים. עכשיו תעבדו קצת. המחשבון למטה מאפשר לכם להזיז את הפרמטרים ולראות איך הם משפיעים על התוצאה הסופית.
נסו תרחיש ראשון: 10,000 שקלים התחלתי, 1,000 שקלים בחודש, 7% תשואה, 20 שנה. נסו תרחיש שני: אותו דבר אבל 30 שנה. נסו תרחיש שלישי: 0 שקלים התחלתי, 1,000 בחודש, 7%, 40 שנה. ותרגישו את כוח הזמן.
compound מחשבון ריבית דריבית הזיזו את המחוונים ותראו איך כל פרמטר משנה את התוצאה.
השלב הבא: יעד מוגדר
עכשיו, במקום לחשב מה תקבלו, בואו נחשב להפך: אם יש לכם יעד ספציפי, כמה צריך בחודש כדי להגיע אליו?
מה מנצח אינפלציה
מה באמת מכה את האינפלציה
עכשיו, כשאתם מבינים את שני הכוחות, נשאלת השאלה המרכזית: באילו כלי השקעה אפשר לקבל תשואה שגבוהה מהאינפלציה לאורך זמן?
נכס תשואה ריאלית ממוצעת לטווח ארוך תנודתיות פקדון בבנק 0% עד 1% נמוכה אג"ח ממשלתי 1% עד 2% נמוכה אג"ח קונצרני 2% עד 4% בינונית נדל"ן 3% עד 5% בינונית מניות (S&P 500 לטווח ארוך) 6% עד 7% גבוהה
שימו לב: הטבלה מציגה תשואה ריאלית, כלומר אחרי ניכוי אינפלציה. זה מה שבאמת משנה. פקדון שמניב 3% שנתי באינפלציה של 3% מייצר תשואה ריאלית של 0% לפני מס. אחרי מס של 15% על הריבית בפקדון לא צמוד, התשואה הריאלית כבר שלילית מעט.
בוחנים הבנה
אדם מחזיק ₪100,000 בעו"ש. האינפלציה הממוצעת בעשור הקרוב תהיה 3%. מה יקרה לו? הסכום יישאר 100,000 שקלים וכוח הקנייה לא ישתנה הסכום יישאר 100,000 שקלים אבל כוח הקנייה יירד בכ-26% הסכום יירד ל-74,000 שקלים בגלל אינפלציה בנק ישראל יפצה אותו על ההפסד המספר בחשבון נשאר 100,000 שקלים. מה שמשתנה הוא כוח הקנייה של הכסף הזה. בעוד עשור, 100,000 שקלים יקנו בערך מה ש-74,000 קונים היום. זה ההפסד השקט של מי שלא משקיע.
בחוק 72, אם התשואה שלכם היא 8% בשנה, תוך כמה זמן הכסף יכפיל את עצמו? 8 שנים 9 שנים 12 שנים 16 שנים 72÷8 = 9 שנים. בתשואה של 8% שנתי, כסף מכפיל את עצמו תוך 9 שנים. אם תשקיעו ₪100,000 ב-8% לכל החיים, בעוד 9 שנים יהיו לכם ₪200,000. בעוד 18 שנה - ₪400,000. בעוד 27 שנה - ₪800,000. זה כוח הזמן.
מה ההבדל הגדול ביותר בין חוסך שמתחיל בגיל 25 ומפסיק אחרי 10 שנים, לבין חוסך שמתחיל בגיל 35 וחוסך 30 שנים (פי 3 יותר כסף)? החוסך השני יסיים עם הרבה יותר כסף, פרופורציונלי למה שהפקיד הם יסיימו עם כמות כסף דומה, למרות שהראשון הפקיד רק שליש הראשון יסיים עם יותר כי הוא התחיל מוקדם יותר אי אפשר להשוות כי הסכומים שונים זה אחד הדברים הכי מפתיעים בפיננסים: בגלל שהחוסך הראשון הפקיד כסף שהיה לו 40 שנה להצמיח עצמו (עם ריבית דריבית), הוא מסיים בערך עם אותו הסכום כמו החוסך השני שהפקיד פי שלושה יותר אבל עם 30 שנים בלבד של צמיחה. הזמן הוא המשתנה החזק. התחילו מוקדם ככל האפשר.
הכיוון הבא
מה חייבים לקחת מהחלק השני אינפלציה היא לא 'שולית'. בטווח ארוך, 3% בשנה = 59% הפסד כוח קנייה תוך 30 שנה כסף בעו"ש מפסיד לאינפלציה באופן ודאי. השקעה היא הדרך היחידה לשמור על כוח הקנייה ולצמוח ריבית דריבית היא הכלי הכי חזק שיש. מכפילה את עצמה לאורך זמן חוק 72 כלי שימושי: 72 חלקי התשואה = שנים להכפלה הזמן חשוב יותר מהסכום. מי שמתחיל ב-25 עם סכום קטן יעקוף מי שמתחיל ב-35 עם סכום גדול מניות (דרך מדדים) הן הכלי העיקרי שמנצח אינפלציה לטווח ארוך
אבי סוכן ביטוח ו-CFP שני הכוחות האלה פועלים בכל רגע, בין שאתם מודעים להם ובין שלא. הכסף שלכם בעו"ש מפסיד עכשיו. הכסף שלכם שמושקע היטב - מרוויח עכשיו. בחלק השלישי ניגש לחלק המעשי: איך לוקחים את הידע הזה והופכים אותו להחלטה.
סיימתם חלק 2. החלק האחרון בסדרה: 'השקעות חלק 3 - מהידיעה להחלטה' - תנודתיות, דמי ניהול, פסיכולוגיית השקעה, ואיך להתחיל בפועל.