איך מסלול החיסכון משפיע על עתיד הילד
איך זמן, סיכון וריבית דריבית יכולים לשנות את התוצאה של החיסכון
אם שני הורים מפקידים אותו סכום במשך אותה תקופה, לילדים יחכה בערך אותו סכום ההפקדה היא רק חלק מהסיפור. גם המקום שבו הכסף נמצא לאורך השנים משפיע על התוצאה.
איך אותה התחלה יכולה להסתיים אחרת?
שני ילדים מאותה כיתה קיבלו מההורים התחלה שנראתה זהה. כל הורה הפקיד 200 ש"ח בחודש מאז שבנו נולד, ושניהם המשיכו בכך לאורך אותן שנים. אבל לקראת סיום כיתה י"ב, כשהדוחות הונחו זה לצד זה, התברר שהדרך שעשה הכסף הייתה חשובה לא פחות מסכום ההפקדה.
שני דוחות על אותו שולחן בפיקדון הבנקאי, בהנחת ריבית ממוצעת של כ-1.7% בשנה, חיכו קצת יותר מ-50 אלף ש"ח. במסלול ההשקעה בסיכון הגבוה יותר, בהנחת תשואה ממוצעת של כ-6% בשנה אחרי דמי ניהול, חיכו כ-76 אלף ש"ח. אותו סכום חודשי, אותה תקופה והתמדה דומה, אבל בערך חצי יותר כסף בסוף הדרך. המספרים להמחשה בלבד, לפני מס, ואינם הבטחה.
אז הפיקדון היה טעות?
לא. פיקדון בריבית סולידית וקבועה הוא בחירה לגיטימית. הוא מתאים להורה שמעדיף יציבות ורוצה לדעת שהכסף אינו עובר את התנודות של מסלול השקעה בסיכון גבוה יותר. אלא שגם לבחירה יציבה יש מחיר אפשרי: הכסף עשוי לצמוח לאט יותר לאורך תקופה ארוכה.
יציבות, ריבית קבועה ופחות תנודות בדרך אפשרות צמיחה נמוכה יותר לאורך השנים אפשרות לצמיחה גבוהה יותר והזדמנות ליהנות מריבית דריבית :: ירידות בדרך וחוסר ודאות לגבי התוצאה
מה בעצם עשה את ההבדל?
במסלול ההשקעה, הרווחים שנצברו לאורך הדרך נשארו בתוך החיסכון ויכלו לייצר רווחים נוספים. לזה קוראים ריבית דריבית. במילים פשוטות, בשלב מסוים לא רק ההפקדות של ההורה עובדות, אלא גם הכסף שכבר צמח.
זה כמו לשלוח שני ילדים לאותו טיול עם אותו תרמיל. הראשון נושא את כל המשקל בעצמו מתחילת המסלול ועד סופו. לשני מצטרף בדרך עוד זוג ידיים שעוזר לו לסחוב. ההורה ממשיך להפקיד את אותם 200 ש"ח, אבל הכסף שכבר נצבר יכול להשתתף במאמץ.
ואם היו ירידות בדרך?
היו. מסלול בסיכון גבוה יותר אינו קו ישר, והוא גם לא מבטיח תוצאה טובה יותר. הכסף יכול לרדת בתקופות מסוימות, ולעיתים הירידות מגיעות בדיוק כשלא נעים לראות אותן. במקרה הזה, התקופה הארוכה אפשרה לכסף לעבור גם את הירידות וגם את תקופות הצמיחה.
פיקדון בנקאי ריבית סולידית וקבועה פחות תנודות בדרך מסלול השקעה בסיכון גבוה יותר ירידות אפשריות לאורך הדרך אפשרות לרווחים שמייצרים רווחים נוספים
אז למה לא לבחור תמיד בסיכון הגבוה יותר?
מפני שסיכון אינו הבטחה. התוצאה תלויה בדרך שהשוק יעשה, במשך הזמן שבו הכסף יישאר מושקע וביכולת של ההורה להמשיך גם כשהדוח מציג ירידה. מסלול שנראה מצוין על הנייר לא מתאים למי שכל תנודה גורמת לו לשנות כיוון.
מצד שני, גם פיקדון קבוע הוא החלטה, ולא הימנעות מהחלטה: זו החלטה על הדרך שבה הכסף יצמח. כשמדובר בחיסכון שנמשך מאז הלידה ועד לקראת סיום כיתה י"ב, הדרך הזאת מצטברת חודש אחרי חודש ושנה אחרי שנה.
מה ההורה באמת בוחר?
לא רק כמה כסף להפקיד. הוא בוחר גם מה הכסף יעשה בזמן שהוא ממתין לילד. האם הוא יישאר במקום יציב יותר, או יעבור דרך שיש בה יותר תנודות לצד אפשרות לצמיחה גבוהה יותר. שתי הבחירות יכולות להיות לגיטימיות. הן פשוט אינן אותה בחירה.
לא להסתכל רק על ההפקדה קל לומר "אני שם 200 ש"ח בכל חודש" ולהרגיש שהחלק החשוב כבר נעשה. ההתמדה אכן חשובה, אבל היא אינה מספרת לבדה מה יחכה לילד בסוף התקופה.
שורה תחתונה אותה הפקדה יכולה להגיע לתוצאה שונה כשהכסף נמצא במקום אחר ריבית דריבית היא הרגע שבו גם הכסף שכבר צמח מתחיל לעבוד סיכון גבוה יותר אינו מבטיח יותר כסף, ופיקדון קבוע אינו בחירה חסרת השפעה כשחוסכים לילד, בוחרים גם את הדרך שהכסף יעשה עד שיגיע אליו